ע"א 272/10 צבי ארז נ. ג'ורג'ט ארז

1.

שני ההליכים שבכותרת מכוונים כנגד אותה החלטה של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.12.2009 (כב' השופט י' זפט, סגן-נשיא). מתעוררת השאלה האם ההשגה היא בדרך של בקשת רשות לערער או בדרך של ערעור בזכות כסברת המערערים-המבקשים (להלן: המבקשים ). לאחר שעיינתי בחומר שבתיקים וכן בהודעת המבקשים מיום 13.1.2010, באתי למסקנה כי לא ניתן לערער על ההחלטה אלא לאחר קבלת רשות.

2.

ההחלטה נשוא ההליכים שבכותרת ניתנה במסגרת המרצת פתיחה שהגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. נושא המרצת הפתיחה הוגדר על-ידי המבקשים כ- "סעד הצהרתי ומתן הוראות בקשר עם פסק הבוררות מיום 12.5.09 שאושר ע"י ביהמ"ש הנכבד בה"פ 1406/09, ביום 3.6.09" (ההדגשה הוספה- ג.ל.). במסגרת המרצת הפתיחה, התבקש בית-המשפט להורות למומחה שמונה לפי פסק-הבוררות לצורך הערכת שווי מניות, שלא לפסול עצמו; לחילופין- להורות על מינוי מומחה אחר לצורך כך; ולחילופי חילופין- להורות לבורר להבהיר את האופן בו יחושב שווי המניות כאמור בסעיף 358 לפסק הבוררות. בהחלטה נשוא ההליכים שבכותרת קבע כב' השופט זפט כי אינו רואה מקום ליתן הוראות לבורר.

3.

עמדת המבקשים הינה כי החלטת כב' השופט זפט הכריעה באופן סופי ומוחלט בסעדים שהתבקשו בבית-המשפט המחוזי ולפיכך מדובר בפסק-דין שההשגה עליו היא בערעור בזכות. עוד נטען כי ההליך בבית-המשפט המחוזי אינו קשור לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק ). טענה זו אין בידי לקבל.

ההליך בבית-המשפט המחוזי נועד להוביל ליישומו של סעיף בפסק בוררות, בדרכים חלופיות שונות שהציעו המבקשים. ההחלטה נשוא ההליכים שבכותרת עניינה בסירובו של בית-המשפט המחוזי ליתן הוראות לבורר בהקשר זה. עניינים אלה מקיימים זיקה מהותית הדוקה לחוק הבוררות, בהיותם נוגעים לפרשנות וליישום סעיף הנכלל בפסק-בוררות. לפיכך, הם נכללים בגדריו של סעיף 38 לחוק, בהתחשב בפרשנות המרחיבה שניתנה לסעיף-חוק זה בהלכה הפסוקה. יוער כי בהתאם לפרשנות האמורה, סעיף 38 לחוק חל גם על ענייני בוררות שאינם בגדר הליכים המוגדרים במפורש בחוק, ובלבד שבמרכזם עומדים ענייני בוררות הכפופים להסדר המשפטי המהותי של חוק הבוררות (ראו: ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר (לא פורסם, 5.8.2003); בש"א 4936/06 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ (לא פורסם, 25.9.2006), פס' 5 ומכלול האסמכתאות המוזכרות שם). פועל יוצא מכך הוא כי ההשגה על החלטת בית-המשפט המחוזי טעונה רשות לפי סעיף 38 לחוק. בהתחשב בכך, אינני נדרשת לשאלה האם החלטת כב' השופט זפט מהווה "החלטה אחרת" או "פסק-דין". זאת מאחר שלפי סעיף 38 הנ"ל, ההשגה בענייני בוררות תעשה בדרך של ערעור ברשות – בין אם מדובר בהחלטת ביניים ובין אם מדובר בהחלטה המכריעה סופית בתובענה.

4.

בסיום דברים אלה יוער כי אינני סבורה כי בנסיבות העניין מתעוררת שאלה פרשנית המצדיקה העברתה להכרעת הרכב כנטען על-ידי המבקשים (ראו בעניין זה: בש"א 4936/01 ארוך

הנ"ל, פס' 4).

5.

אשר על כן, אני מורה על מחיקתו של הערעור (ע"א 272/10) מן הרישום. הטיפול ברע"א 363/10 יימשך כסדרו. ההחלטה תתויק בתיק השופט הדן בבקשה לרשות ערעור.