ע"א 275/01 דניאל ליפשיץ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף ראשי חיפה

המבקש הגיש בקשה לפטור

מאגרה ומערבון, בצירוף תצהיר המתאר את מצבו הכלכלי.

בתגובתו הצביע המשיב על מספר עניינים שלא הובהרו די צרכם בתצהיר. כך, לדוגמא, נטען כי דף החשבון שצורף לבקשה אינו עדכני, כי המבקש משלם מידי חודש סכומי כסף גדולים (תשלומי שכר לימוד של בנו, החזר חוב לבנק דיסקונט) ואינו מפרט בבקשתו את המקור להם, כי דרישות תשלום והתראות שונות אינן מופנות אל המבקש אישית כי אם לחברת מדיקוויפ (שהמבקש עובד ובעל השליטה בה), וכי מצבה הכלכלי של החברה לא פורט ולא הוכח.

אף על פי שרצוי היה להוסיף את הפרטים האמורים לתצהיר, נראה לי כי אין בכוחן של התמיהות שהעלה המשיב כדי להפריך את טענת המערער בדבר קשייו הכלכליים: המבקש הסביר כי הכנסותיו הן מקיצבת שאירים של בנו ומהלוואה מאמו. הוא אף הוסיף כי הוראת הקבע של תשלום שכר הלימוד של בנו לא כובדה, כך שלמעשה אין הוא עומד בנטל תשלום שכר הלימוד.

המבקש פירט בתצהירו את קשייה הכלכליים של חברת מדיקוויפ (והדבר עולה גם מפסק הדין נשוא הערעור, שעניינו פעולות שנעשו בחשבונו של המערער ושל החברה). בכך הרים המערער נטל ראשוני של הוכחה. על מנת לסתור זאת ולהראות כי מצבה של החברה על פי הדו"חות הכספיים שונה מן המתואר בתצהיר, על המשיב להביא ראיות או לבסס באופן כלשהו את טענתו. הטענה כי לא הוגשו דו"חות החברה, אין בה, בנסיבות העניין, כדי לסתור את הנטען בתצהיר.

לפיכך, ומאחר שבערעור מגלה עילה, החלטתי לפטור את המערער מתשלום האגרה.

סיכומו של דבר, נראה לי כי המערער הוכיח בתצהירו, כי מצבו הכספי קשה ואין באפשרותו לעמוד בחובת הפקדת הערבון. הקשיים עליהם מצביע המשיב אינם מוצקים דיים כדי לסתור את האמור בתצהיר.

אשר לתנאי הנוסף לפטור מערבון, קיומם של סיכויים טובים לזכות בערעור:

הטענה המרכזית בערעור נוגעת לשאלת ההבחנה בין חשבונות המערער לבין חשבונות החברה הנזכרת לעיל, והעובדה שהמשיב לא הפריד בין השניים. נושא זה מעורר שאלות משפטיות, כך שעל פני הדברים לא ניתן לשלול את סיכויי המערער לזכות בערעור.

אני סבורה, איפוא, כי במקרה זה מתקיימים שני התנאים לפטור מערבון, ולפיכך החלטתי לקבל את הבקשה ולפטור את המערער גם מהפקדת ערבון.