פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
2785/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. נתן חיימוב
2. אבנר חיימוב
נ ג ד
המשיב:
לג'יב בלטמן
בקשה להגדלת סכום הערבון
החלטה
לפניי בקשה להגדלת סכום העירבון שהופקד בערעור שבכותרת. הערעור מופנה נגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבו נתקבלה בקשת המשיב להכיר בפסק-דין שניתן על-ידי בית-משפט בארצות-הברית כאכיף בישראל. המשיב סבור כי סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית - 25,000 ₪ - אינו מספיק וכי יש להגדילו כך שיעמוד על 75,000 ₪.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי יש לשנות את סכום העירבון שנקבע.
גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך; ודוק: מדובר באומדן בלבד – לא במדע מדויק (ראו בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989)). אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו למשל ע"א 3897/08 שרון נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם, 1.12.2008)). בענייננו, סכום העירבון אינו חורג מן הסביר ומן המקובל בהליכים מסוג זה, ויצוין כי בבית המשפט המחוזי חויבו המערערים בתשלום הוצאות ושכר-טרחה בסך של 20,000 ₪. טענת המשיב כי המערערים לא שילמו את חובם ולא פרעו את ההוצאות שהושתו עליהם בבית המשפט המחוזי אינה מצדיקה במקרה זה שינוי גובה העירבון. אמנם, טענה מסוג זה עשויה להשליך על נכונותו של בית המשפט ליתן ליוזם ההליך פטור מעירבון, והיא גם עשויה "למשוך" את הערכת גובה העירבון הראוי אל הצד הגבוה של מתחם הסבירות. אולם, הפקדת העירבון בהליך ערעורי לא נועדה לשמש אמצעי לגביית חובות פסוקים או הוצאות שנפסקו בהליכים אחרים, אלא אך ורק להבטיח את הוצאות המשיב בערעור.
בשים לב לכלל השיקולים, לטענות הצדדים וכן לעובדה שמדובר במשיב-בודד, סכום העירבון שנקבע אינו בלתי-סביר ולפיכך אין עילה לשנותו.
ניתנה היום, י"ז באב
תש"ע (28.7.2010).
גיא שני
ר ש ם