ע"א 2790/97 בוחבוט יעקב נ. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ

השופט ת' אור :

1.יעקב בוחבוט, יליד 1961 ( להלן: התובע ), נפגע בתאונת דרכים ביום 31.1.89. בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תבע את נזקיו בתאונה מצור שמיר, חברה לביטוח בע"מ ( להלן: הנתבעת ), אשר אין חולק על אחריותה לפצות את התובע על נזקיו בתאונה.

בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו את סכום הפיצויים המגיע לתובע בפרטי הנזק השונים. על פסק דינו הוגשו שני ערעורים. בע"א 2790/97 מערער התובע על מיעוט הפיצויים שנפסקו לו. בע"א 2816/97 מערערת הנתבעת על גובהם של הפיצויים שנפסקו לתובע. הדיון בשני הערעורים אוחד.

2.לטענת התובע, סכומי הפיצויים שנפסקו לו בגין הפסד השתכרות בעבר, הפסד השתכרות בעתיד, בגין פגיעה בכושר הניידות ובגין עזרת צד שלישי, דורשים התערבות להעלאתם. כן טען נגד חלק מהניכויים שנוכו מסכום הפיצויים.

ערעור הנתבעת מתייחס אף הוא למספר פרטי נזק, אך בטיעון בא כוחה במסגרת קדם ערעור צמצמה את ערעורה למספר תיקונים של טעויות בפסק הדין, אשר יפורטו להלן ואשר לגביהם אין, למעשה, מחלוקת בין הצדדים.

3.על אף כל טענותיו של בא כוח התובע להגדלת סכומי הפיצויים בפרטי הנזק השונים, מסקנתנו היא שאין להתערב בקביעות העובדתיות, בדרך חישוב הפיצויים ובאומדנים של בית המשפט המחוזי, פרט למספר עניינים בהם נפלו טעויות המצדיקות תיקון, כפי שיצויין בהמשך. תיקון הטעויות מיטיב בחלקו עם התובע ובחלקו עם הנתבעת.

4.על פי הסכמה בין בעלי הדין, כפי שמצא הדבר את ביטויו במסגרת קדם ערעור אשר התקיים בתיק זה, יתוקן פסק הדין כמפורט להלן:

א.מוסכם על הצדדים, ששערוך הסכום של 4,000 ש"ח הנזכר בסוף פיסקה 3 של פסק הדין ליום פסק הדין של בית המשפט המחוזי נותן את הסכום של 9,900 ש"ח ולא 9,113 ש"ח כאמור בפסק הדין. לפיכך, חישוב הפסד כושר ההשתכרות בעתיד בפיסקה 4(ג) לפסק הדין יחושב על בסיס נתון זה.

ב.הפסד ההשתכרות בעבר מיום התאונה למשך 31 חודשים, הנזכר בפיסקה 4(א) של פסק הדין, בסכום חודשי של 3,250 ש"ח, ישוערך בהצמדה של 80% משיעור עליית המדד עד ליום פסק הדין. הסכום אשר יתקבל יהווה את סכום ההפסד החודשי של התובע, ובהתאם לו יחושב הפסד התובע לתקופת 31 החודשים. הריבית הנזכרת בפיסקה 4(א) תהיה הריבית כחוק לגבי סכום הצמוד לאינדקס יוקר המחיה.

ג.בפיסקה 4(ב) של פסק הדין יחושב הפסד ההשתכרות בעבר לפי בסיס כושר השתכרות של 9,900 ש"ח (במקום 4,000 ש"ח) והריבית תחושב כאמור בפיסקה הקודמת.

ד.בחישוב הפסד השתכרות בעבר והפסד כושר השתכרות בעתיד, יש לנכות מס הכנסה מסכום ההשתכרות, דבר אשר לא נעשה על ידי בית המשפט. בהתחשב בגובה כושר ההשתכרות של התובע כפי שנקבע על ידי בית המשפט, יש לנכות מס הכנסה בשיעור 35%, אף כי בא כוח התובע חלק על כך.

ה.יש להוסיף לסכום הנזק הלא ממוני שנפסק לתובע ריבית כחוק.

ו.לתגמולי המוסד לביטוח לאומי אשר שולמו לתובע בעבר, עד למועד פסק הדין, יש להוסיף ריבית כחוק מיום תשלום כל אחד מהם ועד ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי, כך שהניכוי מסכום הפיצויים יכלול גם את הריבית כאמור.

ז.לתשלומים התכופים אשר שולמו לתובע ואשר חושבו עד מועד הגשת הסיכומים על ידי התובע לבית המשפט המחוזי ביום 12.2.97, יצורפו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת הסכומים עד למועד פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

ח.מוסכם על הצדדים, שבגין תשלומים תכופים אשר שולמו לתובע מגיע לתובע שכר טרחת עורך דין. בגין תשלום ששולם לתובע קודם הגשת התביעה על ידו, ישולם לו שכר טרחת עורך דין בשיעור 8% ומע"מ, ובגין התשלום ששולם לאחר הגשת התביעה - 13% ומע"מ.

5.בכפוף לתיקונים כאמור בפיסקה הקודמת, ערעור התובע והנתבעת נדחים. באי כוח הצדדים יחשבו את הסכום המגיע למי מהם כתוצאה מהתיקונים כאמור. בכל מקרה של מחלוקת כלשהי בין הצדדים, הם יהיו רשאים לפנות לבית המשפט המחוזי להכרעתו.

כמבואר לעיל, הנתבעת חזרה בה מהערעור בכפוף לתיקונים דלעיל, ואילו התובע עמד על הערעור על כל פרטיו. בנסיבות אלה, משנדחה ערעור התובע, ישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך 15,000 ש"ח.

ש ו פ ט

הנשיא א' ברק :

אני מסכים. ה נ ש י א

המשנה לנשיא ש' לוין :

אני מסכים. המשנה לנשיא

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.