ע"א 2794/16 משה סיני נ. הדסה מאירוביץ

1.

המערערים (להלן: סיני ) והמשיבים הם דיירים בדירות שנבנו על חלקת קרקע בבעלות המשיבים 4-1 ברמת השרון. המשיבים ביקשו לרשום את הדירות כבית משותף, אך נתקלו בהתנגדות מצד סיני בשל מחלוקת בינם לבין המשיבים 6-5 (להלן: סולומון ) לגבי זכויות הבעלות ברצועת קרקע ששטחה כ- 11 מ"ר הצמודה לשתי הדירות. לפיכך הגישו תובענה למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לזכויות הדיירים במקרקעין, שהתמקדה במחלוקת האמורה בין סיני לסולומון.

2.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ח' טובי ) קיבל את התובענה וקבע כי רצועת הקרקע שבמחלוקת שייכת לסולומון, ויש להצמידה לדירתם. בין יתר קביעותיו בענין זה, ולמעלה מן הצורך, הדגיש בית המשפט כי סולומון החזיקו והשתמשו ברצועת הקרקע ברציפות ובלי הפרעה משך 22 שנים. בית המשפט השית על סיני לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של סולומון בסכום כולל של 25,000 ₪.

3.

על פסק דין זה הגישו סיני ערעור לבית משפט זה, ולצדו הגישו את הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע פסק הדין, המתייחסת הן לענין ההכרעה בזכויות הבעלות והן לענין החיוב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור הם טובים וכי בנוסף אם לא יעוכב פסק הדין ייגרם לסיני נזק בלתי הפיך שכן רצועת הקרקע תוצמד לדירתם של סולומון בעת רישום המקרקעין כבית משותף בספרי המקרקעין.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, המבקש עיכוב ביצוע החלטה או פסק דין נדרש להראות התקיימותם של שני תנאים: כי סיכויי הערעור אינם קלושים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו כי אם לא תתקבל בקשתו עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך (או למצער כי נזקו יעלה על הנזק שייגרם למשיב אם הבקשה תתקבל) (ראו למשל, מיני רבים: ע"א 4593/15 טלאל נ' בן נתן (2.8.2015) ).

5.

בענייננו, לבד מאמירה כללית בדבר נזק בלתי הפיך שייגרם לסיני בשל רישום רצועת הקרקע כצמודה לדירתם של סולומון, לא הוסבר מהו אותו נזק שעלול להיגרם. בבקשה אמנם נכתב כי הקרקע משמשת מעבר למקלט המשותף של סיני וסולומון, אולם לא הובהר האם הצמדת הקרקע לדירתם של סולומון תמנע כל מעבר למקלט, והאם בכך ישתנה המצב הקיים היום. מכל מקום, לא שוכנעתי כי עצם רישום הדירות בספרי המקרקעין, ובכלל זה רצועת הקרקע שבמחלוקת - אשר לטענת סיני היא בבחינת רכוש משותף - עלול לגרום לסיני נזק בלתי הפיך כאמור. אכן, רישום זכויות בעלות עלול בנסיבות מסוימות לגרום לנזק בלתי הפיך המצדיק עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור. אולם בנסיבות דנן, בהתחשב בכך שגדר המחלוקת מצומצם לשאלה האם מדובר בשטח השייך לסולומון או שמא שטח זה הוא רכוש משותף של סיני וסולומון, בהתחשב בקביעתו של בית משפט קמא לפיה סולומון השתמשו ברצועת הקרקע והחזיקו בה באין מפריע משך למעלה משני עשורים, וכן בהתחשב בכך שעיכוב הביצוע יעכב ככל הנראה לא רק את רישום הקרקע שבמחלוקת אלא את רישום הדירות כולן כבית משותף, דעתי היא כי אין הכף נוטה לטובת סיני. עם זאת יובהר, כי ככל שבעתיד יעבירו סולומון את זכויותיהם בדירתם, לרבות בשטח הקרקע שבמחלוקת, עוד לפני ההכרעה בערעור של סיני, ברי כי עליהם ליידע את הצד השלישי בדבר קיומו של הערעור.

6.

לבסוף, לא ראיתי גם מקום לעכב את ביצוע החיוב שהוטל על סיני בגין הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין. מדובר בחיוב כספי, ובבקשה לא נטען דבר לגבי קושי בגביית הסכום בחזרה אם יתקבל הערעור.

7.

אשר על כן, ואף מבלי להידרש לשאלה בדבר סיכויי הערעור, איני סבור שיש מקום להיעתר לבקשה. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.