ע"א 2823/18מונדר בדיר נ. רשות המיסים

1.

כעולה מתגובת המשיבה מיום 17.6.2018, קיים קושי לראות בהמצאת הודעת הערעור ובקשת הפטור ביום 13.5.2018 משום המצאה כדין לידי המשיבה. לכך מתווסף הקושי שפורט בכל הנוגע להמצאת החלטתי מיום 14.5.2018 (בגדרה אפשרתי למשיבה להגיש תשובה לבקשה לפטור מעירבון) לידי המשיבה. בנסיבות אלה, ובשים לב לטענת המשיבה כי נודע לה לראשונה על אודות הליך הערעור לאחר מתן החלטתי מיום 24.5.2018 (בגדרה פטרתי את המערער מהפקדת עירבון בהיעדר תשובה מטעם המשיבה) - דומני כי יש הצדקה לביטול החלטתי מיום 24.5.2018, וכך אני מורה.

2.

לגופה של הבקשה לפטור מעירבון: נוכח דלותה של התשתית העובדתית והראייתית אשר הונחה ביחס למצבו הכלכלי של המערער; ועל רקע טענות המשיבה והתהיות השונות שהועלו על ידה - לא השתכנעתי כי אין ביכולתו של המערער להפקיד עירבון בערעור. בהקשר זה אציין, בין היתר, כי מעיון בתדפיס חשבון הבנק אשר צורף עולה כי המערער כלל אינו עושה שימוש בכספים המופקדים בחשבונו לצורך מחייתו (לרבות בכספי הקצבה המשולמת לו). ממילא ברור כי הוא מכלכל עצמו בדרך אחרת כלשהי, אשר לא ניתן לגביה כל פירוט. אף לא ניתן פירוט לגבי הוצאותיו של המערער ולגבי נכסיו, ככל שישנם.

זאת ועוד: עובדה היא כי עלה בידי המערער לשכור ייצוג לצורך הליך הערעור; וכן לשכור ייצוג נוסף ונפרד לצורך ההליך אשר התנהל לפני זמן לא רב לפני ועדת השחרורים. כן עלה בידי המערער לשלם אגרה בגין הערעור. בהיעדר הסבר מבורר לעניין מקורות המימון - יש בכך משום אינדיקציה כי יוכל להפקיד עירבון במסגרת הערעור. המערער אף לא הרים את הנטל להוכיח כי אין ביכולתו לגייס את העירבון באמצעות סביבתו הקרובה, וברי כי אין די לעניין זה בדברים הלקוניים אשר צוינו בסעיפים 15-14 לתצהיר התומך בבקשת הפטור.

על רקע האמור לעיל, ואף שלא נעלמו מעיניי נסיבותיו האישיות של המערער וחובותיו, לא ראיתי ליתן פטור מלא מעירבון כמבוקש. עם זאת, בשים לב למכלול הנסיבות - ובהן זהות הצדדים; מהות ההליך והיקפו; וסכום ההוצאות שנפסק על ידי הערכאה הדיונית - יופחת גובה העירבון אשר נקבע על ידי המזכירה הראשית ויועמד על סכום של 16,000 ש"ח. עירבון בסכום זה יופקד עד ליום 8.7.2018, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה כמקובל.