פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
בשבתו כבית-משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
2909/00
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט י' אנגלרד
המערערים
:
1. עיזבון המנוח משה גרינברג
2. מנחם גרינברג
נגד
המשיב
ה:
מלכה צ'רמושנר
ערעור
על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 23.2.00 בתיק עז' 1072/95 שניתן
על-ידי כבוד סגן-הנשיא מ' טלגם
תאריך
הישיבה: י"א בניסן תשס"ב (24.3.02)
בשם
המערערים: עו"ד שמואל אריאלי
בשם
המשיב: עו"ד צבי טהורי
פסק-דין
השופטת ד' דורנר :
המשיבה ואביו של המערער 2 חיו יחדיו כידועים בציבור עד ליום מותו של האב המנוח. בהתדיינות בין המשיבה לבין המערער 2, שהגיעה עד בית-המשפט העליון (ע"א 7210/96 עיזבון המנוח משה גרינברג ז"ל נ' גרינברג , פ"ד נב(4) 49 (להלן: ע"א גרינברג )), נפסק, כי לפי סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה1965- (להלן: חוק הירושה) למשיבה זכויות בעיזבון כיורשת על-פי דין, אלא שבצוואה שערך המנוח הוא הדיר אותה מזכותה כיורשת, להוציא נכסים מסוימים שהנחיל לה בצוואתו. משכך, תבעה המשיבה את מזונותיה מעיזבונו של המנוח, ואלה נפסקו לה בסך 1,600 ש"ח לחודש.
על פסק-דין זה הוגש ערעור, כאשר הטענה העיקרית היא, כי משהדיר המנוח את המשיבה בצוואתו, שוב אין סעיף 55 לחוק הירושה חל על המשיבה, ומשכך אין לפסוק לה מזונות מן העיזבון מכוח סעיף 57 לחוק הירושה, שכן היא אינה יורשת על-פי הדין. בנוסף ולחלופין נטען בערעור, כי למשיבה רכוש משלה ואין היא נזקקת לתמיכת העיזבון.
בערעור זה אין כל ממש. לעניין הטענה כי למשיבה אין זכויות למזונות, הרי שהמערער 2 מושתק מלהעלות טענה זו, שכן בפסק-הדין של בית-המשפט העליון בע"א גרינברג הנ"ל נקבע היפוכו של דבר, כלומר, כי למשיבה זכויות על-פי דין, אלא שהיא הודרה מחלקה על-פי צוואה. ואילו לעניין הטענה בדבר הנכסים שבידי המשיבה, המאפשרים לה להתפרנס ולא להיזקק למזונות מן העיזבון, קבע בית-המשפט המחוזי, כממצא שבעובדה, כי "לא נותר בידה סכום משמעותי לכיסוי הוצאות המחייה".
הערעור נדחה איפוא.
המערערים ישלמו למשיבה הוצאות-משפט בסך 50,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ב בניסן תשס"ב
(25.3.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש
ו פ ט