ע"א 293/20י.ח.ד יזמות בע"מ נ. צריכה ומיגון ישיר בע"מ

1.

לפניי בקשתה של המערערת, י.ח.ד. יזמות בע"מ (להלן: יחד יזמות או המערערת ), לתקן את הודעת הערעור מטעמה, על דרך של הוספת טענה, כמפורט בהמשך. המשיבה 1, צריכה ומיגון ישיר בע"מ (להלן: צריכה ומיגון או המשיבה ), מתנגדת לבקשה.

2.

הערעור והערעור שכנגד מופנים כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ס' ג'יוסי ) מיום 1.12.2019 בת"א 28851-02-16 (להלן: פסק הדין ). בין המערערת ובין המשיבה נערך חוזה בעל-פה לפיו צריכה ומיגון תעביר ליחד יזמות שיקים שהראשונה תקבל מלקוחות שונים שלהם היא תעמיד הלוואות לטובת ניכיונם, וכנגד האמור, יחד יזמות תעמיד לרשות צריכה ומיגון כספים למימון אותן הלוואות. עוד הוסכם בין הצדדים, כי הרווחים מהשיקים שנפרעו בפועל, בקיזוז קרן ההלוואה ויתר ההוצאות, יחולקו בין הצדדים. לאחר שיחד יזמות הודיעה לצריכה ומיגון על ביטול ההסכם והפסקת ההתקשרות, הוגשה התביעה נשוא ההליך דנן. בהתאם לפסק הדין, המחלוקות בין הצדדים נגעו לתנאי ההסכם, ובין היתר (אך לא רק), אופן חלוקת הרווחים מהשיקים שנפרעו בפועל וכן אופן החלוקה בין הצדדים של השיקים שחוללו.

3.

לאחר בחינת העדויות והראיות קבע בית המשפט המחוזי, בין השאר, כי הצדדים הסכימו שהרווחים שהופקו מהשיקים שנפרעו, בתוספת הריביות שנגבו בגין ההלוואות, בניכוי קרן ההלוואות שניתנו ללקוחות והוצאות השיווק והפרסום – שהועמדו מראש על סכום קבוע של 1,000 ש"ח לכל הלוואה – יחולקו שווה בשווה בין הצדדים. לעניין אופן חלוקת הרווחים שהופקו מהשיקים שנפרעו, נערך חישוב כדלקמן: 25,000,000 ש"ח הוא סכום השיקים שהתקבלו; ממנו יש להחסיר את השיקים החוזרים בסך 5,515,551 ש"ח; עוד יש להחסיר את הסך של 13,782,600 ש"ח (קרן ההלוואות שהעבירה יחד יזמות); וכן את הסך של 1,783,000 ש"ח בגין ההוצאות בסך 1,000 ש"ח ששולמו לצריכה ומיגון . לאחר כל אלה יוצא כי הרווח העומד לחלוקה בין הצדדים מהשיקים שנפרעו עומד על 3,918,849 ש"ח, כשכל צד זכאי למחצית, דהיינו 1,959,424.5 ש"ח.

4.

יחד יזמות הגישה ערעור ואילו צריכה ומיגון הגישה ערעור שכנגד. בהתאם להוראות צו סיכומי הטענות מיום 25.6.2020 ולהחלטה מיום 15.9.2020, הגישה יחד יזמות סיכומי טענות מטעמה; צריכה ומיגון הגישה את סיכומיה כמערערת שכנגד וכמשיבה; והמשיב 2 הגיש אף הוא סיכומים מטעמו.

5.

בשלב דיוני זה הוגשה הבקשה שלפניי, מטעם יחד יזמות, לתקן את כתב הערעור, על דרך הוספת טענה שלפיה שגה בית המשפט קמא כאשר לא חילק את הסכום של 1,783,000 ש"ח (הסכום המודגש לעיל, שעניינו רכיב ההוצאות) בין הצדדים, על אף שקבע כי היה מוסכם על הצדדים שההוצאות תתחלקנה ביניהם שווה בשווה. נפקותה הכספית של טענה זו היא הפחתת סכום של 891,500 ש"ח מהסכום שייפסק לטובת צריכה ומיגון.

6.

המערערת טוענת, כי בשים לב למועד הדיון הקבוע (14.10.2021) לא יהיה בתיקון המבוקש כדי לשבש את סדרי הדיון בתיק, ובד בבד, התיקון יאפשר את מימוש זכות הערעור ויאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים. עוד מוסיפה המערערת, כי אין בתיקון כדי לחרוג מהמסגרת העובדתית שנדונה והוכחה בפני בית המשפט קמא. לפי הנטען, לא מדובר בשינוי של קביעה משפטית או עובדתית, אלא רק ביישום העקרונות שקבע בית המשפט קמא על התחשיב שערך. לטענת המערערת, עקב שגגה לא הועלתה הטענה בהודעת הערעור, ורק לאחר שבסיכומי המשיבה נטען כי הטענה לא הועלתה, עלה הצורך בתיקון הודעת הערעור.

7.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הטענה הייתה ידועה למערערת עוד בבית המשפט קמא. נטען, כי הנימוק להשמטת הטענה מכתב הערעור לא נתמך בתצהיר מתאים (אלא בתצהיר של מנהל המערערת, שהעובדות הרלוונטיות אינן ידועות לו), ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. המשיבה טוענת, כי המערערת ניסתה "להגניב" את הטענה לסיכומיה, אולם דרך זו לא צלחה. לפי הנטען, הבקשה הוגשה באיחור רב, לאחר שהוגשו סיכומי הטענות מטעם הצדדים, בחלוף שנה מיום הגשת הערעור, ובשלב זה השימוש בסמכות התיקון אינו ליברלי. תיקון כתב הערעור יצריך הגשת סיכומים חדשים מטעם המשיבה, על מנת לאפשר לה להתייחס לטענה, דבר שיוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הדיוניות של המשיבה.

8.

הסמכות להתיר תיקון של כתב הערעור קבועה בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והיא מתפרשת הן על הוספת נימוק לכתב הערעור והן על תיקונו של נימוק קיים. ככלל, הגישה הנוהגת ביחס לבקשות תיקון המוגשות בשלביו המקדמיים של ההליך היא ליברלית, וזאת מתוך מטרה לאפשר את מימוש זכות הערעור וכן לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, בנסיבות שבהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון (20.6.2010); ע"א 562/19 ד"ר חיים זקלד נ' לב לבונטין בע"מ (21.11.2019); ע"א 1422/20 שירי נ' חיון (4.11.2020)). במסגרת דיון בבקשה לתיקון כתב ערעור שוקל בית המשפט מגוון שיקולים ובהם: מידת הכרחיותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים על מנת לפרוש את מלוא נימוקי הערעור בפני ערכאת הערעור ועל מנת לאפשר לצד שכנגד לדעת מהי חזית המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן; האם התיקון חורג מהמסגרת העובדתית שנדונה והוכחה בפני בית המשפט קמא והאם יהיה בתיקון כדי להאריך שלא לצורך את הדיון, כדי להכביד עליו או לסרבלו; הסיבה שבעטיה נשוא התיקון לא נכלל מלכתחילה בכתב הערעור המקורי והטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון לאחר הגשת הערעור תוך סטייה מעקרון הוודאות והיציבות הדיונית; האם יוזם הערעור היה מיוצג בעת הגשת כתב הערעור המקורי, אם לאו; האם הבקשה לתיקון כתב הערעור הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, או מחוצה לו; השלב הדיוני בהליך שבו הועלתה הבקשה והאם היעתרות לה תוביל לעיכוב הדיון או לפגיעה ביעילות הדיונית. עוד שוקל בית המשפט האם דחיית הבקשה תוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכות הטיעון של יוזם הערעור, ומנגד, האם היעתרות לבקשה תוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הצד שכנגד או לפגיעה בעיקרון השוויון הדיוני בין בעלי הדין (ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון (3.12.2009); ע"א 592/09 אל עמור נ' אל עמור (13.9.2010); ע"א 4942/20 פלונית נ' קופ"ח לאומית (6.1.2021)).

9.

בענייננו, התיקון המבוקש נוגע אך ורק לטעות חישובית (נטענת) בתוך התחשיב שערך בית המשפט קמא ביחס לאופן חלוקת הרווחים שהופקו מהשיקים שנפרעו. כך, לשיטת המערערת, אף שבית המשפט קבע כי הצדדים הסכימו ביניהם שחלוקת הרווחים תהיה שווה בשווה, לרבות לעניין ההוצאות, הוא נמנע מליישם זאת על רכיב ספציפי בתוך התחשיב, הימנעות המשפיעה על התוצאה הסופית. הטענה בנוגע לטעות החישובית אינה חורגת, אפוא, ממסגרת העניינים שנדונו בפסק הדין של בית המשפט קמא. מדובר בטענה צרה בהיקפה וממוקדת, כך שהוספתה כנימוק להודעת הערעור לא צפויה להכביד או לסרבל את הדיון באופן משמעותי (השוו: ע"א 2051/10 רייכרט נ' עזבון המנוח משה שמש ז"ל (7.3.2011)).

10.

ערה אני לשלב הדיוני המתקדם בו הוגשה הבקשה, לאחר שהמערערת הגישה את סיכומיה ואילו המשיבה הגישה את סיכומיה כמשיבה וכמערערת שכנגד. עם זאת, בנסיבות העניין, לא צפוי התיקון להביא לסרבול מיוחד של הדיון, משני טעמים: ראשית, הטענה נכללה בסיכומי המערערת (סעיף 14) וגם בסיכומי המשיבה נמצאת התייחסות אליה (סעיף 17). שנית, פרק הזמן שנותר עד לדיון יאפשר גם הגשת השלמה קצרה לסיכומים בכתב, ככל שיחפצו בכך הצדדים, כך שלא יהיה בתיקון כדי להוביל לדחיית מועד הדיון.

11.

אני נעתרת אפוא לבקשה לתיקון הודעת הערעור. המערערת רשאית להגיש הודעת ערעור מתוקנת, תוך הוספת הטענה המבוקשת, עד ליום 16.3.2021, ויחד עמה, רשאית המערערת להגיש תוספת, שלא תעלה על עמוד אחד, לסיכומיה. המשיבה רשאית להגיש עד ליום 24.3.2021 תוספת לסיכומיה, בהיקף זהה.

אף שהבקשה התקבלה, הרי שנוכח המועד שבו הוגשה ובהתחשב בכך שהמשיבה רשאית להוסיף על סיכומיה, תישא המערערת בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח.