פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2985/20 -
י"ב
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשים:
1. משה סיגרון
2. שי כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. יהושע נגר
2. עו"ד ערן בר-רבי
3. כונס הנכסים הרשמי
4. בנימין זיגרון
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ב-פש"ר 24117-04-11 מיום 18.12.2019
שניתנה על ידי השופט ג' דניאל
המבקשים:
בעצמם
המשיב 2:
בעצמו
בשם המשיב 3:
עו"ד אסף ברקוביץ
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.12.2019 (כב' השופט ג' דניאל ), בתיק פש"ר 24117-04-11, וזאת עד למועד הדיון בערעור הקבוע ליום 12.1.2022.
רקע עובדתי והבקשה לעיכוב ביצוע
La
2.
ביום 14.4.2011, ניתן צו כינוס נכסים נגד המשיב 1 (להלן: החייב ). ביום 23.11.2011 הוכרז החייב כפושט רגל, כאשר עו"ד שרית בר-רבי ז"ל מונתה כנאמנת על נכסיו (להלן: הנאמנת ). ביום 28.8.2016, מונה עו"ד ערן בר-רבי כבעל תפקיד בכל התיקים בהם כיהנה עו"ד שרית בר-רבי ז"ל כבעלת תפקיד, לרבות בתיק הפש"ר של החייב (להלן: המשיב 2 או הנאמן ).
3.
ביום 18.12.2019, התקיים דיון בעניינו של החייב לצורך בירור בקשת הנאמן למימוש זכויותיו של החייב בנכסי מקרקעין שבבעלותו ובבעלות אשתו, לרבות בדירת מגורים ברח' אור לציון 27-25 בנתיבות הידועים כגוש 39626 חלקה 1, תת חלקה 13 ו-14, המורכבת משתי דירות מחוברות (להלן: דירת המגורים ). בתום הדיון, ניתנה החלטה במסגרתה נתן בית המשפט המחוזי תוקף לתכנית פירעון שהוצעה לצדדים, לפיה החייב יעמיד את קופת הכינוס על סך כולל של 900,000 ש"ח, וכן יעמוד בתנאים נוספים לשם קבלת צו הפטר (להלן: תכנית הפירעון ).
4.
המבקשים – אשר הינם נושים של החייב – הגישו ביום 11.5.2020, ערעור על החלטתו של בית משפט קמא לבית משפט זה, בטענה כי תכנית הפירעון אינ ה מגלמת את כלל זכויותיו של החייב בנכסים שבבעלותו, ולהערכתם שווי זכויותיו עומד על סך של 2,000,000 ש"ח.
5.
ביום 15.7.2021, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע קבלת ההפטר עד למועד הדיון בערעור הקבוע ליום 12.1.2022. במסגרת בקשה זו, טענו המבקשים כי מאחר שקבלת ההפטר יוביל להסרת העיקולים בדירת המגורים, הרי ש" ניתן יהיה להבריח את הנכסים ע"י הענקה או ע"י לקיחת משכנתא מהבנק והופך את הערעור ללא רלוונטי ".
תגובת המשיבים 2 ו-3
6.
לעמדת המשיבים 2 ו-3 סיכויי הערעור קלושים, שכן החלטת בית משפט קמא מבוססת על הצגת ראיות, שמיעת טענות ובחינת עובדות. עוד נטען, כי יש לזקוף לחובת המבקשים את העובדה כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב. צוין, בהקשר זה, כי בחודש יולי 2021, השלים החייב את התשלומים אשר הוטלו עליו במסגרת תכנית הפירעון, והעמיד את קופת פשיטת הרגל על סך כולל של 900,000 ש"ח. על כן, סבורים המשיבים 2 ו-3 כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, עם זאת הבהירו כי הם לא יתנגדו לכך שבית משפט יורה על איסור דיספוזיציה בדירת המגורים.
דיון והכרעה
7.
לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובת המשיבים 2ו-3, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.
כידוע, אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ההחלטה שכלפיה הוא מופנה, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים: על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו, במובן זה שככל שההחלטה לא תעוכב ובסופו של ההליך ערעורו יתקבל, ייגרם לו נזק בלתי הפיך; וכי סיכויי הערעור גבוהים.
בין שני תנאים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור פחותים, הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש כבד יותר – ולהיפך. עם זאת, נקבע לא אחת כי מעמד הבכורה נתון לשיקול בדבר "מאזן הנוחות" (ראו למשל ע"א 2604/20 מאמון עודה נ' עו"ד דן הלפרט ואח' , פסקה 8 להחלטתי (13.5.2020)
8.
במקרה דנן, דומה, כי
מאזן הנוחות אינו נוטה לכיוונם של המבקשים. המבקשים לא עמדו בנטל להציג תשתית ראייתית הולמת לתמיכה בטענה, כי מתן הפטר לחייב עלול לגרום להם נזק בלתי הפיך, במידה שבסופו של יום, יתקבל ערעורם. זולת, טענה בעלמא, לא הוצגה על-ידי המבקשים כל אסמכתא לכך שקיים חשש כי בלא עיכוב ביצוע מתן ההפטר, החייב יבריח את הנכסים עד למועד הדיון הקבוע בערעור.
זאת ועוד, יש לשים לב לכך כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי ניכר של למעלה משנה ושמונה חודשים ממועד הגשת הערעור. כעולה מתגובת המשיבים 2 ו-3, במהלך תקופה זו, פעל החייב למימוש החלטת בית משפט קמא, ואף השלים את החיובים הכספיים שהוטלו עליו במסגרת תכנית הפירעון.
9.
סיכומו של דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. עם זאת, ולנוכח הסכמת המשיבים 2 ו-3, הנני מורה על איסור כל דיספוזיציה בדירת המגורים, עד למועד הדיון בערעור דנן.
בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ג באב התשפ"א (1.8.2021).
ש ו פ ט