פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
2987/97
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המערער
:
אוחיון
סלומון
נגד
המשיב
:
גבעתי
הרצל
ערעור פסלות שופט על החל
טתו של בית משפט
השלום
באשדוד מיום 5.5.97 בתיקים אזרחיים
1876/95
ו5/96-, שניתנה על ידי כבוד
השופטת
ורדה מרוז
בשם
המערער: בעצמו
החלטה
1.ערעור על החלטתה של שופטת בית משפט השלום באשדוד (כב' השופטת ו' מרוז), מיום 5.5.97, בה נדחתה בקשת המערער לפסילת השופטת מלישב בדין בעניינו.
2.המערער מנהל בבית משפט השלום באשדוד הליכים משפטיים כנגד המשיב. ביום 5.5.97 ביקש המערער את פסילת השופטת מלישב בדין בעניינו. טענתו היתה, כי בתביעות קודמות בהן היה המערער צד להליך, ושנתבררו בפני כב' השופטת מרוז, נחרץ הדין כנגדו. לפיכך, טען המערער, כי על השופטת לפסול עצמה מלישב בדין בעניינו בשל קיומה של דעה קדומה וחשש למשוא פנים.
3.בית המשפט, בהחלטתו מיום 5.5.97, דחה את הבקשה. בהחלטה צויין, כי גם אם נכונה טענתו של המערער לפיה נדחו תדיר התביעות שהגיש המערער, או שנתקבלו תדיר התביעות שהוגשו כנגדו, הרי שאין בכך כשלעצמו כדי להביא לפסילת השופט מלישב בדין. בית המשפט הוסיף כי ההחלטות האמורות נדונו לגופן ונומקו במידה הראויה, ומכל מקום, ההשגה עליהן היא בערעור לגופו של עניין ולא בבקשה לפסילת השופט הדן בעניינו של המערער.
4.על החלטה זו מונח בפני ערעור של המערער. המערער חוזר וטוען כי מן הדין ומן הצדק לפסול את כב' השופטת מרוז מלדון בעניינו, מן הטעם האמור לעיל בדבר החלטותיה הקודמות בעניינו. המערער מוסיף כי הוא נכה 100% וכי הוא הגיש קובלנה לשר המשפטים ואל נשיא וסגן נשיא בית משפט השלום באשקלון.
5.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המערער נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. אכן, בעצם העובדה כי ענייניו של המערער נדונו בעבר בפני כב' השופטת ו' מרוז אין כדי להקים עילת פסלות. אין במקרה זה - ולא הובאו לכך כל נתונים או תשתית - כל חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. אף יתר הנתונים שהביא המערער כתמיכה לערעורו, אין בהם כדי לבסס עילה לפסילת כב' השופטת מלישב בדין, ולפיכך, דין הערעור להידחות, ללא צורך בתשובת המשיב.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"א באלול התשנ"ז
(23.9.97).
המשנה
לנשיא
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97029870.
B03
/דז/