פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3036/16
לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור
המערער:
עו"ד עוז גדות
נ ג ד
המשיב:
שלמה שושטרי מור
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 10.4.2016
בתיק פש"ר 1859/06 שניתן על ידי כב' השופטת חנה פלינר
המערער: בעצמו
פסק
דין
1.ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' פלינר ), מיום 10.4.2016 בפש"ר 1859-06, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
2.לפני בית המשפט המחוזי מתנהל תיק פשיטת רגל של המשיב (להלן: "החייב"). המערער הוא הנאמן על נכסי החייב. המערער הגיש בקשה לפסול את בית המשפט מלדון בעניינו של החייב, בין היתר, בשל "הקשר האישי וההיכרות היום יומית" שנוצרה בין בית המשפט לבין החייב.
3.בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט הבהיר כי אין לו היכרות אישית עם החייב. בית המשפט הפנה להחלטה קודמת שנתן ביום 27.3.2016, במסגרתה כתב כי "החייב פוקד את אולמי כמעט מידי יום ביומו, כצופה". בית המשפט קבע כי אין מניעה חוקית, לחייב או לכל אדם אחר, לשבת באולם בית המשפט בדיונים הפתוחים לציבור. בית המשפט ציין כי הזכות לשבת בדין היא החובה לשבת בדין, וקבע כי הבקשות המוגשות בתיק חדשות לבקרים מלמדות על התנהלות כל המעורבים בו. בית המשפט הבהיר כי "אינו 'בעד' צד כזה או אחר", וכי אינו אחראי להתבטאות מי מבעלי הדין בכל עניין. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
4.לטענת המערער, מדובר בבקשה חריגה לפסילה ואף "להשעייה זמנית משפיטה" לאור התנהלות חמורה של השופטת ח' פלינר , שבאה לידי ביטוי ב-157 החלטות שנתנה בתיק. לטענת המערער, יש לשופטת ח' פלינר היכרות יומיומית עם החייב – היכרות שהחלה בחודש אוקטובר 2015. לטענת המערער, היכרות מיוחדת זו השפיעה על מתן ההחלטות בתיק, שניתנו תוך ניהול "קמפיין לטובת החייב ונגד הנאמן", עד כי בית המשפט הפך "לשכפ"צו של החייב".
5.החייב הגיש ביום 18.4.2016 בקשה שהוגדרה: "רשות מבית המשפט העליון לתת תגובה על הבקשה של עו"ד עוז גדות, הנאמן בתאריך 12/4/16 על פסילתה של השופטת חנה פלינר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב", במסגרתה טען כי המערער "לא סיפר את האמת לבית המשפט העליון". החייב ביקש ליתן לו אפשרות להצביע על "התנהלות שיטתית וחמורה" מצד המערער. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לכך. ביום 1.5.2016 הגיש החייב הודעה נוספת במסגרתה ביקש לשלוח לו את כל החומר בתיק.
6.דין הערעור להידחות מכל וכל. הטענות שהעלה המערער אינן מקימות עילה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינו (השוו: ע"א 865/16 JUMBO SHOES INC
נ' אליהו שלום נעלה בע"מ (15.3.2016)), ובוודאי שלא השעית השופטת. למעשה, המערער אינו שבע רצון מהתנהלות בית המשפט ומהחלטותיו (ע"א 7052/15 וראיין נ' כהן (8.12.2015)). ואולם, מקומן של השגות אלה בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 7293/15 גריב נ' "עמידר" – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
(11.11.2015); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-177 (2006)). ויודגש: המערער מציין כי ניתנו 157 החלטות בתיק. המערער לא פירט את תוכן ההחלטות עליהן הוא משיג ולא צירפן. משכך, לא ניתן להתייחס להחלטות אלה. ויודגש: המערער אינו יכול "לצבור" עילות פסלות. ככל שסבר כי מדובר בהחלטה שיש לגביה עילת פסילה – היה עליו להגיש בקשה מיד עם מתן ההחלטה. לא ניתן להפוך את ערעור הפסלות לערעור על החלטות (השוו: ע"א 6257/15 פלוני נ' פלונית (18.10.2015)).
7.עוד יובהר כי העובדה שהחייב פוקד ביוזמתו את אולם בית המשפט באופן יומיומי אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות. בית המשפט הבהיר כי אין לו היכרות אישית עם החייב. העובדה שהחייב פוקד את אולם בית המשפט אין בה כדי להקים היכרות אישית בין החייב לבין בית המשפט, כפי טענת המערער.
בנסיבות אלה הגשת בקשת פסלות ובוודאי ערעור פסלות היא בלתי מובנת מצד מי שמונה כ"קצין בית משפט". גם ניסוח הבקשה אינו ראוי.
8. הערעור נדחה.
ניתן היום, ט' באייר
התשע"ו (17.5.2016).
ה
נ ש י א ה