ע"א 3102/12 רחל ניאגו נ. פקיד שומה כפר סבא

א.

בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט אלטוביה) בעמ"ה 1029/00 מיום 12.1.12 בו נקבע, כי דיבידנד שקיבלו המבקשים בסך 31,778,500 חייב במס בשיעור של 25% (עמ' 2, לפסק הדין).

רקע והליכים

ב.

חברת ATX

נוסדה בשנת 1987 ומניותיה הונפקו בשנת 1993 (להלן החברה הישראלית ). במועדים הרלבנטיים היו המבקשים בעלי השליטה בה. עד שנת 1990 עסקה החברה הישראלית בייצוא מוצרי טקסטיל. בשנת 1990 ייסדו המבקשים את חברת ATX Ltd אשר נרשמה באיי הבאהמאס (להלן החברה

בחו"ל ), אליה העבירו את הפעילות העסקית של החברה הישראלית, הנוגעת לקשרים עם לקוחותיה בחוץ לארץ. במסגרת הנפקת המניות של החברה הישראלית, נדרשו המבקשים להעביר את פעילותה של החברה בחו"ל אל החברה הישראלית. ביום 18.8.93 העבירה החברה בחו"ל סך של 22,400,000 ₪ לבנק HBU שבהולנד. באותו היום הוחזר סכום זה לחברה בחו"ל. פעולה זו נרשמה בספרי החברה הישראלית כהלוואת בעלים בגובה הסכום האמור. סכום זה קוזז כנגד חוב שהיה לשני בניהם של המבקשים לחברה הישראלית בגין הקצאת מניות פרטית, שנערכה לפני הנפקת המניות לציבור בשנת 1993. על כך חייב המשיב את המבקשים בתשלום מס על דיבידנד כאמור. על שומה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

ג.

השאלה העיקרית שנדונה בבית המשפט המחוזי היתה אם החברה בחו"ל חייבת במס בישראל. נקבע, כי יש לראות בחברה בחו"ל כמי שהשליטה והניהול של עסקיה מופעלים מישראל, ובהתאם, כי דיבידנדים שחילקה למבקשים חייבים במס מכוח סעיף 2(4) לפקודה.

ד.

לאחר מתן פסק הדין הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור בבית משפט זה. בהחלטה (מיום 4.4.12) נקבע, כי תשלום מחצית מחבות המס יעוכב בכפוף להפקדת ערבות אישית של שני ערבים. רבע נוסף מן החוב ישולם, ורבע נוסף מן החוב יומר בהפקדת ערבות בנקאית בלתי מותנית.

הבקשה

ה.

בבקשה נטען, כי למבקשת 1 אין יכולת ממשית לשלם את סכום המס כולו או רבע ממנו (כנדרש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי). אשר לסיכויי הערעור נטען, כי קיים סיכוי לא מבוטל שהערעור יתקבל, וכי עולה שאלה בעלת חשיבות שעניינה מקום מושבה של חברה לצרכי מס. עוד נטען, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי הסתמך על נימוק שלא היה בהודעה המפרשת של נימוקי השומה או בסיכומי המשיב; כי התעלם מטענה לפיה נטל ההוכחה בסוגית מקום מושבו של הנישום חל על המשיב; וכי פסק הדין מייתר את סעיפים 5(5) ו-75ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שהסדירו עניינים של מקום ההכנסה ושליטה ישראלית בחברה זרה.

ו.

אשר להשבת המצב לקדמותו נטען, כי אין לבחון את ההתחשבנות הכספית בלבד, אלא נזקים נוספים. נטען, כי המבקשת 1, אלמנה באה בימים, מעולם לא היתה מעורבת בניהול עסקי בעלה המנוח וגם היום אינה פעילה מבחינה עסקית; כי אין בידה לשלם את הסכום "בין היתר מכיון שסכום של כ-22.4 מליון ₪ מתוך הדיבידנד נשוא הערעור הושקע ברכישת מניות בחברת אי. טי. אקס. יצוא שנמכרו בהמשך לאחר שאיבדו מערכן בשיעורים חדים"; כי ביצוע פסק הדין עלול לגרום למבקשת 1 נזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים ולהביאה לידי פשיטת רגל, נוכח מצבה הנפשי הבלתי שפיר; כי ביצוע פסק הדין עלול להביא את המבקשת 1 לידי שיטיון בו ייפגעו באורח אנוש ובלתי הפיך יכולותיה הקוגניטיביות, תפקודה המנטלי והחברתי ורמת תפקודה הכוללת.

ז.

המבקשים טוענים, כי במקרה דנא חל עניין חנני (בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 406-405)(ההדגשות הוספו – א"ר) אשר לשיטתם עומדים הם בתנאיו, שם נקבע כי:

"גם אם אין המדובר בעמדה גורפת - משמע שלפעמים יש מקום לשקול אף את מצבו הכספי של המבקש ואת האפשרות שיתמוטט כלכלית (ראה...) - הרי שההתחשבות במצבו של המבקש ובהשפעת ביצועו המיידי של פסק הדין על מצבו מותנית, לטעמי, בשלושה: ראשית , בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו (ראה ...): שנית , על המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל; ושלישית , מוטל על בית המשפט לתת את דעתו, בהקשר האמור, גם לפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם לזוכה כתוצאה מן העיכוב".

ח.

אשר למאזן הנוחות נטען, כי המשיב לא יפגע אם לא יעוכב הביצוע בעוד שהמבקשת 1 תיפגע כפי שצוין.

ט.

המשיב מתנגד לעיכוב הביצוע (תגובה מיום 23.5.12), בין היתר, כיון שלשיטתו אין מדובר במקרה בו יש לסטות מהוראת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משעסקינן בפסק דין כספי; כי מקום שרשות ציבורית היא הנושה אין חשש מקשיי פירעון ממנה; וכי לא נתמלאו התנאים שנקבעו בעניין חנני , הן בתוכן התצהיר שהוגש, שהוא דל כנטען, והן באשר ליתר תנאיו, כגון הפגיעה האפשרית העלולה להיגרם לזוכה מן העיכוב. בתשובה לתגובה נטען כי המדינה עצמה לא הגישה תצהיר, וכי יש לבחון את מצבה הכלכלי של המבקשת נכון להיום ולא לעבר, מה גם שהפסידה כספים, וכי בהתחשב בגילה של המבקשת 1 לא ברור מה תועלת תצמח ניהול הליכי גביה.

דיון והכרעה

י.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר למבוקש. ראשית, עיקר הערעור נוגע לשאלת חבותה של החברה בחו"ל במס בישראל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוסס על מבחן השליטה והניהול, עליו אין המבקשים חולקים, ומעיון בו דומה כי המשוכה שבפני המבקשים אינה נמוכה.

י"א.

שנית, עיכוב ביצוע חלקי ניתן על ידי בית המשפט המחוזי, שהיה מודע היטב לנסיבות המקרה, למצבה של המבקשת 1, ולכל המעורבים בתיק ובכללם בניה של המבקשת 1. שלישית, לא שוכנעתי כי נתקיימו תנאים לעיכוב הביצוע כפי שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה, ונזכור כי עיכוב ביצוע, לא כל שכן בנושא כספי, הוא חריג לכלל. באחת הפרשות שלאחר עניין חנני ציין השופט זמיר:

"הפתח הפתוח לעיכוב הביצוע של פסק-דין כספי בשל הנזק שייגרם לחייב ממימוש נכסים, אף שאינו חסום לחלוטין, צר מן הפתח לעיכוב הביצוע של פסק-דין כספי בשל החשש לחוסר יכולתו של החייב להשיב את כספו במקרה של קבלת הערעור. באופן עקרוני, הצורך לממש נכסים לשם קיום חיוב כספי אינו סיבה מספקת לעיכוב הביצוע. ראו: [...] ייתכנו נסיבות, בלתי רגילות, שבהן יהיה בית-המשפט מוכן לסטות מן הכלל ולעכב ביצוע של חיוב כספי הכרוך במימוש נכסים. נסיבות כאלה צריכות להיות בעלות חומרה מיוחדת, החורגת מן ההכבדה או מהנזק הכרוכים בדרך-כלל במכירת נכסים. [...] בכל מקרה, מערער המבקש שבית-המשפט יעכב ביצוע של חיוב כספי שהוטל עליו בשל התקיימותה של נסיבה מיוחדת, אינו יוצא ידי חובה בהפרחת טענות לאוויר בדבר ההשלכות של ביצוע פסק-הדין לגביו. עד שבית-המשפט יואיל להיעתר לבקשה כזאת, נדרשים להתמלא תנאים מספר. תנאים אלה הוגדרו זה מקרוב על-ידי השופט מצא, בבש"א 8240/96 (ע"א 6626/96) חנני נ' פקיד השומה חיפה [6], בעמ' 405-406" (ע"א 6647-98 גנן נ' פקיד שומה תל אביב , פ"ד נג(1) 187, 190).

י"ב.

אכן לא מצאתי כי נתקיים התנאי הראשון בהלכת חנני . המבקשת 1 טענה לנזקים כלכליים, בריאותיים ונפשיים העלולים להיגרם לה. הטענה בדבר נזקים בריאותיים נתמכה בטופס "ביקור רגיל" אצל רופאה גריאטרית מ-23.2.12. המלצת הרופאה המטפלת היתה להעלות את מינון התרופה שמקבלת המבקשת. אכן ציינה הרופאה כי "במידה ואם ינקטו נגדה צעדי גבייה אז ייגרמו לה נזקים בריאותיים בלתי הפיכים כמו התפתחות שיטיון". מבלי לפגוע, ותוך איחולי רפואה שלמה, קשה לבנות עיכוב ביצוע נוסף על חוות הדעת שהוגשה, שאינה ערוכה כדין ואינה מתאימה דיונית להליך עיכוב ביצוע. בית המשפט המחוזי כבר נדרש לנסיבותיה של המבקשת 1, ושעליהן בנה את החלטתו שלו לעניין עיכוב הביצוע.

י"ד.

את מצבה הכלכלי תמכה המבקשת 1 בתצהיר בו צוין, בין היתר, כי מעולם לא היתה מעורבת יתר על המידה בעסקי בעלה המנוח; וכי כל רכושה מסתכם ל-20,000 ₪ במזומן; תכשיטים בשווי 80,000 ₪; מיטלטלין שונים; וחשבון בנק אחד בלבד. בתדפיס החשבון צוין, כי יתרתה של המבקשת 18,587 ₪. יוטעם, כי המבקשת 1 הדגישה מספר פעמים שלא היתה מעורבת בפעילות העסקית של המנוח, וכי גם כעת אינה פעילה עסקית.

ט"ו.

בתגובת המשיב הוצגו, בין היתר, נתונים באשר למכירות נכסי מקרקעין שביצע המנוח בין השנים 2004-1998 בהיקף של כשמונה מליון ₪ ונטען, כי המבקשים לא חלקו על נתונים אלה משהוצגו בבית המשפט המחוזי, ושם נתמכו בתצהיר מטעם בכירה במשיב. גם בתשובה לתגובת המשיב (מיום 3.6.12) לא נסתרו נתונים אלה. עוד צוין בתגובת המשיב, כי עיקר הסכום במכירת המקרקעין הוא לבניהם של המבקשת 1 והמנוח.

ט"ז.

סבורני כי אי מעורבותה של המבקשת 1 כנטען, אין בו כדי לפטור אותה מתשלום רבע מחבות המס כנקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לעיכוב הביצוע, ובהעמדת ערבויות כנדרש בגין יתרת הסכום. הטענה לפיה סך של 22.4 מליון ₪ הושקעו במניות שספגו ירידות חדות לא בוססה, ואף אין בה כדי להסביר היכן יתרת הסכום החייב במס. בית משפט זה ציין לא אחת, כי טענות בדבר מצב כלכלי "לא ראוי שייטענו אלמלא הם נתמכים בהוכחות ומבוססים היטב (רע"א 2490/05 בן יוסף נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) – פסקה 8, השופט ג'ובראן). מכל מקום, דומה כי גישתו של בית המשפט קמא משקפת איזון ראוי בנסיבות.

י"ז.

ונזכור: הזוכה במקרה דנא היא רשות מרשויות המדינה, ואין חשש מקשיי פירעון אם יתקבל הערעור (בש"א 4403/94 ויצמן נ' דאודי (לא פורסם)). במיוחד לא מצאתי כי נתמלא התנאי הראשון של הלכת חנני , קרי הוכחת טענות המבקשת 1 בדבר מצבה. לפיכך, איני רואה מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 4.4.12.