פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3127/13 אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות בע"מ נ. מולטי גרין (2010) בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ערובה להוצאות ומחיקת תובענהערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדבר מחיקת תובענה בשל אי הפקדת ערובה להוצאות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה לאחר שהתובענה הוגשה מחדש והפקדת הערובה בוצעה, ואחר כך נמחקה התובענה השנייה בהסכמה ותוך שמירת טענות. בית המשפט קבע בדרך אגב כי גם אם תקנה 519 חלה על ערובה לפי חוק החברות, נותר לבית המשפט שיקול דעת להורות על מחיקה במקום דחייה. המערערת חויבה בהוצאות ובשכר טרחה.

העובדות

המערערת לא הפקידה ערובה בסך 45,000 ש"ח להבטחת הוצאות בתובענה שהגישה נגדה המשיבה, ובית המשפט המחוזי הורה על מחיקת התובענה. המשיבה הגישה מחדש את התובענה והפקידה את הערובה, ולאחר מכן נמחקה התובענה השנייה בהמלצת בית המשפט תוך שמירת טענות הצדדים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות תובענה או למחקה כאשר לא הופקדה ערובה להוצאות לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי?
  2. 2.האם חלה תקנה 519 על חיוב בהפקדת ערובה לפי סעיף 353א לחוק החברות?

הלכות

  1. 1

    שיקול דעתו של בית המשפט להורות על מחיקת ההליך, ולא על דחייתו, נותר בעינו גם אם תקנה 519 חלה על חיוב בערובה לפי חוק החברות

    ״אין בכך כדי לשלול את שיקול דעתו של בית המשפט להורות על מחיקת ההליך תחת דחייתו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מחיקת תובענה
  • תקנה 519
  • סעיף 353א
  • שיקול דעת
  • הוצאות בערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

3127/13

לפני:

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט א' שהם

כבוד השופטת ע' ברון

המערערת:

אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות בע"מ, ח"פ

513901371

נ ג ד

המשיבה:

מולטי גרין (2010) בע"מ, ח"פ 514421817

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 06.03.2013 בת.א

767-09-12 שניתן על ידי כבוד השופטת ת'

אברהמי

תאריך הישיבה:

כ"ז בשבט התשע"ה

(16.2.2015)

בשם המערערת:

עו"ד דוד פורר; עו"ד אמיר אבני

בשם המשיבה:

עו"ד אלי אקסלרוד

פסק-דין

1.

בערעור דנן אשר הוגש ביום 30.4.2013 מלינה המערערת על כך שבשל אי-הפקדת ערובה בסך 45,000 ש"ח להבטחת הוצאות שתיפסקנה לטובת המערערת בתובענה שהגישה נגדה המשיבה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התובענה בעוד אשר תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מורה כי במקרה כזה יש לדחות את התובענה ולא למוחקה.

2.

מטיעוני המשיבה בפנינו עולה כי בינתיים ונוכח מחיקת התובענה הוגשה על ידי המשיבה התובענה מחדש תוך הפקדת הערובה האמורה, אך תובענה זו נמחקה אף היא בהמלצת בית המשפט, תוך שמירת טענות הצדדים באותו הליך. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 24.2.2014 מלמד כי בית המשפט המליץ לצדדים שם כי "התביעה תימחק ללא צו להוצאות תוך שמירת זכותה של התובעת [המשיבה שבפנינו] להגיש תביעה חדשה ככל שתמצא לנכון בעקבות שינוי הנסיבות הנטען על ידה" ועוד מלמד העיון באותו פרוטוקול כי בא-כוח הנתבעת שם [המערערת שבפנינו] הודיע בשמה "אנו מקבלים את המלצת בית המשפט מבלי שאנו מקבלים טענה כלשהיא מהטענות אותן השמיע היום ב"כ התובעת לגבי זכויותיו". בנסיבות אלה, די בהתפתחות מאוחרת זו על מנת לדחות את הערעור שכן בדיון בהליך המחודש הסכים בא-כוח המערערת למחיקתו ולחידושו על ידי המשיבה, בכפוף לשמירת טענות לגופם של דברים.

3.

למעלה מן הצורך נאמר כי אף שיש אחיזה לטענת המערערת לפיה הוראת תקנה 519 חלה גם לעניין חיוב בהפקדת ערובה מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (ראו: רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (21.2.2010) (להלן: עניין נאות אואזיס ), אין בכך כדי לשלול את שיקול דעתו של בית המשפט להורות על מחיקת ההליך תחת דחייתו, ובענייננו ציין בית המשפט בהחלטתו כי שקל את הפסיקה הרלוונטית ובחר להורות על מחיקה. לא למותר לציין בהקשר זה כי בית המשפט המחוזי חייב את המשיבה באותה החלטה בהוצאות וכן כי בהזכירו את פסק הדין בעניין נאות אואזיס לא נעלמה מעיניו העובדה כי אילו דחה את התובענה הייתה עומדת למשיבה הזכות לעתור לביטול אותה ההחלטה. בשיקול דעתו זה של בית המשפט המחוזי אין מקום להתערב.

הערעור נדחה, אפוא, והמערערת תשלם למשיבה הוצאות בערעור ושכר טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ז בשבט התשע"ה (16.2.2015).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1שיקול דעתו של בית המשפט להורות על מחיקת ההליך, ולא על דחייתו, נותר בעינו גם אם תקנה 519 חלה על חיוב בערובה לפי חוק החברות