פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3130/18
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
יעקב ידיד
נ ג ד
המשיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. הכונס הרשמי
3. עו"ד שמעון אורי – המנהל
המיוחד לנכסי
החייב
בקשה לעיכוב ביצוע
על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.2.2018 בפש"ר 5233/08 שניתנה
על ידי כבוד השופטת מ' אילני
בשם המבקש:
עו"ד אליהו ציגלר
בשם המשיב 1:
עו"ד רחל חרל"פ
בשם המשיב 2:
עו"ד מיכל בן-עמי (ליבוביץ)
בשם המשיב 3:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה למתן צו עיכוב זמני של הליכי ההוצאה לפועל שנוקט המשיב 1 (להלן: המשיב ) נגד המבקש, עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' אילני ), מיום 25.2.2018, בפש"ר 5233-08, בגדרה נדחתה בקשתו להחלת צו ההפטר שניתן לו על חוב מזונות.
רקע
2.
המבקש בן 62 כיום, נכה צה"ל בשיעור 10%. ביום 23.7.2008 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, ביום 28.4.2010 הוכרז כפושט רגל, וביום 28.5.2017 ניתן צו הפטר לחובותיו. בהמשך לכך, הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי במסגרתה טען כי נוכח נסיבותיו האישיות יש להחיל את צו ההפטר אשר ניתן בעניינו אף על חוב המזונות העומד, לטענתו, על 290,677 ש"ח. המשיב 3 (להלן: הנאמן ) תמך בבקשה, ואילו המשיב 1 והמשיב 2 (להלן: הכנ"ר ) התנגדו לבקשה.
3.
ביום 25.2.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 קובע כי צו הפטר אינו פוטר את פושט הרגל מחבות לפי פסק דין בתובענת מזונות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. כן קבע כי בהתאם להלכות של בית משפט זה יינתן הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות רק במקרים חריגים. נוכח האמור ולאחר בחינה קונקרטית של נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של המבקש, קבע בית המשפט המחוזי כי לא מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים היעתרות לבקשה, ומשכך דחה את הבקשה.
המבקש הגיש ערעור על החלטה זו ולצדו בקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל אשר נקט המשיב נגדו עקב חוב המזונות, במסגרתם הוטלו עיקולים על חשבון הבנק וקופות הפנסיה שלו.
הבקשה דנן
4.
בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים לנוכח כך שבית המשפט המחוזי התעלם מטענת המבקש לפיה הנאמן אישר חוב מזונות למשיב בסך 100,000 ש"ח בלבד בדין קדימה. עוד נטען כי למשיב לא יגרם כל נזק ממשי אם יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל, אך למבקש ייגרם נזק בלתי הפיך אם כספי הפנסיה יועברו למשיב. משכך, מבקש המבקש להורות על הסרת העיקול על חשבון הבנק שלו על מנת שיוכל להתקיים, וכן להורות למשיב להימנע, באופן זמני, ממשיכת כספי הפנסיה.
5.
המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי סיכויי הערעור קלושים נוכח הכלל שצו הפטר לא יוחל על חוב מזונות. בנוסף, טוען המשיב כי אף מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן אין חשש כי יתקשה להשיב את הכספים שגבה מהמשיב ככל שהערעור יתקבל. עוד הוסיף כי עיכוב ההליכים יפגע קשות ביכולת הגבייה שלו בעתיד. הכנ"ר מצטרף לעמדת המשיב.
מנגד, תמך הנאמן בבקשה וטען כי סיכויי הערעור גבוהים לנוכח הוראות הדין והפסיקה כי מטרת ההפטר היא לאפשר לפתוח "דף חדש", מטרה אשר תאוין למעשה מאחר שהמבקש יחויב לשלם למשיב מאות אלפי שקלים. כמו כן, טען כי יש להימנע בשלב זה מנקיטת הליכי הוצאה לפועל הגורמים למבקש נזק בלתי הפיך, כמו מימוש קרנות הפנסיה.
דיון והכרעה
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, בכפוף לאמור להלן.
7.
למעשה, בקשתו של המבקש לעיכוב הליכי הוצאה לפועל היא במהותה בקשה למתן סעד זמני בערעור ולא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וראוי היה להכתירה ככזו (ע"א 1738/10 קרויטורו נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 2 (18.3.2010)). בבקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על המבקש להוכיח קיומם של שני תנאים במצטבר - כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 6173/14 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 8 (28.10.2014)).
אשר למאזן הנוחות, שוכנעתי כי הוא אינו נוטה לטובת המבקש, שכן כבר נפסק לא אחת כי אין בקיומם של הליכי הוצאה לפועל, כשלעצמם, ליצור נזק בלתי הפיך ( ע"א 2053/16 דן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 3 (21.3.2016); ע"א 5444/16 גהאד נ' הכונס הרשמי , פסקה 4 (23.8.2016) ), ובין היתר, בהיות ההליכים מכוונים כנגד חוב כספי אשר ככלל הנטייה תהא שלא לעכבו אלא במקרים מיוחדים (ראו והשוו: ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון , פסקה 4 (26.11.2009); ע"א 9167/17 בן דוד נ' קליפר , פסקה 5 (28.12.2017)). נוכח מסקנתי זו לא ראיתי צורך להידרש לסיכויי הערעור אם כי אעיר שמתן צו הפטר על חוב מזונות הוא חריג לכלל ויינתן במקרים מיוחדים (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן , פסקאות 15-14 (26.9.2016)).
8.
בנוסף לכל האמור, ואולי החשוב מכל, המקום הטבעי להגשת בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל הוא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עצמם, שם עומדים למבקש הסעדים הרלוונטיים, ולרבות האפשרות לבקש לקיים חקירת יכולת לפני ראש ההוצאה לפועל, במסגרתה תתבררנה טענותיו בנוגע לעיקול משכורותיו והעדר אמצעי מחייה (ע"א 8970/14 אמארה נ' וייס , פסקה 7 (20.5.2015); ע"א 7811/17 הורוביץ נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 2 (7.11.2017) ). אציין כי אין באמור כדי להביע עמדה לגוף הדברים. עוד אוסיף, כי טענת המבקש לפיה המשיב מושך בפועל את כספי הפנסיה אינה ברורה והמשיב לא התייחס לכך בתגובתו. למען הסר ספק אני מורה כי כספי הפנסיה לא יימשכו על ידי המשיב עד להכרעה בערעור. אין בכך כדי למנוע הטלת עיקול על כספים אלו.
9.
סוף דבר: הבקשה נדחית – בכפוף לאמור לעיל לעניין כספי הפנסיה. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה באייר התשע"ח (10.5.2018).
ש ו פ ט ת