פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3132/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
רפאל וקנין
נ ג ד
המשיב:
הכונס הרשמי
בקשה לעיכוב ביצוע פסק
הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפש"ר 29849-11-10 מיום 14.12.2015
שניתן על- ידי השופטת מ' עמית-אניסמן
בשם המבקש:
עו"ד גיא נצר
בשם המשיב:
עו"ד מיכל בן עמי (ליבוביץ)
החלטה
1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' עמית-אניסמן ) בפש"ר 29849-11-10 מיום 14.12.2015, בגדרו בוטל הליך פשיטת רגל ונדחתה בקשת המבקש להכריז עליו כפושט רגל.
רקע
2.המבקש נקלע לקשיים כספיים, ובמהלך חודש נובמבר 2010 הגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. ביום 23.3.2011 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ש' מנהיים ), המורה על מתן צו כינוס נכסים למבקש ועל מינוי מנהל מיוחד לנכסיו (להלן: צו הכינוס ;
המנהל המיוחד , בהתאמה ).
3.ביום 22.5.2011 הודיע בא-כוח המבקש למנהל המיוחד, כי המבקש נתון במעצר החל מחודש מרץ 2011. ביום 4.10.2011 התקיים דיון לפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' עובדיה ), במהלכו ציין בא-כוח המבקש, כי המבקש נתון במאסר, וזה עתיד להסתיים בשנת 2013. באותו מועד שוחרר המנהל המיוחד מתפקידו, לפי החלטת בית המשפט. ביני לביני, לאחר שהמבקש שוחרר ממאסר, התקיימו בעניינו מספר דיונים בבית המשפט לפשיטת רגל, במסגרתם נבחנה הכרזתו של המבקש כפושט רגל.
4.ביום 23.7.2014 ניתן גזר הדין של בית משפט השלום בכפר סבא (השופט א' שרון ) בת"פ 28534-12-13, בגדרו הושת על המבקש עונש מאסר בפועל נוסף בגין הרשעתו בעבירות רכוש שבוצעו במהלך שנת 2013, עת לקח חלק בהליך פשיטת הרגל.
5.ביום 21.7.2014 הגיש כונס הנכסים הרשמי (להלן:
הכנ"ר ) בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל, וביום 14.12.2015 ניתן פסק הדין נושא הערעור, בגדרו התקבלה בקשת הכנ"ר, ובית המשפט הורה על ביטול הליך פשיטת הרגל ועל דחיית הבקשה להורות על המבקש כפושט רגל. ביום 14.4.2016 הגיש המבקש ערעור על פסק הדין, והדיון בו נקבע לחודש מאי 2017. כשבעה חודשים לאחר הגשת הערעור, ביום 14.12.2016, הגיש המבקש את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפני. המבקש שוחרר מבית הסוהר ביום 21.4.2016.
טענות הצדדים בבקשה
6.לטענת המבקש, מאזן הנוחות נוטה לטובתו. לאחר ביטול הליך פשיטת הרגל, נותר המבקש חשוף, לדבריו, בפני נושיו, וזאת למרות שעמד לטענתו במחויבויותיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל. בנוסף מלין המבקש על כך שבמסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הוטלה הגבלה על חידוש רשיון הנהיגה שלו, דבר המונע ממנו לעבוד. לשיטתו, עד לשמיעת הערעור, יגרמו לו נזקים בלתי הפיכים. זאת לעומת הנזקים המזעריים שיוסבו לנושיו, אם תתקבל הבקשה.
7.הכנ"ר מתנגד לבקשה. לדבריו, סיווג נכון של הבקשה הוא סעד זמני בערעור ולא עיכוב ביצוע פסק דין. לגופה של הבקשה טוען הכנ"ר כי סיכויי הערעור קלושים, משום שהמבקש ניצל את הליך פשיטת הרגל לרעה, כאשר ביצע במקביל לו עבירות רכוש ונמנע מהגשת דוחות כנדרש. בנוסף, בזמן ההליך יצר המבקש חובות נוספים ופגע באפשרות לבצע חקירות נדרשות להליך בעצם כניסתו למאסר בשנית. באשר למאזן הנוחות, משחלף פרק זמן ניכר ממועד מתן פסק הדין נושא הערעור ועד להגשת הערעור, ולאחר שבעה חודשים הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע, הרי שבנסיבות אלה, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. עוד טוען הכנ"ר, כי ממועד מתן פסק הדין חידשו נושי המבקש את הליכי ההוצאה לפועל, וככל שהמבקש מעונין לבטל הגבלה מסוימת במסגרת הליך ההוצאה לפועל, הוא רשאי לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולעתור לחקירת יכולת בעניינו.
דיון והכרעה
8.נתתי דעתי על הבקשה ועל נימוקיה, ועל התגובה, והגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.
9.הבקשה שלפני לפי מהותה היא בקשה למתן סעד זמני בתקופת הערעור, ולא בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (ע"א 3919/06 טהרני נ' כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי , פסקה 4 (13.7.2006); ע"א 8771/15 עזרן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 9 (24.1.2016)). לא ניתן לבקש עיכוב ביצוע של פסק דין שדחה תובענה, או כאשר פסק הדין אינו כולל סעד אופרטיבי (ע"א 1333/14 מיטרי נ' דוברונסקי , פסקה 15 (13.4.2014); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 369-368 (מהדורה שלישית, 2012)); הלכה למעשה, הסעד העומד במוקד הבקשה שלפני נוגע להפסקת הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש (ראו למשל, ע"א 6347/08 יונה נ' כונס הנכסים הרשמי
(11.12.2008); ע"א 1190/09 ששוני נ' הכונס הרשמי (23.11.2009); ע"א 8174/15 כהן נ' בצלאל רונן – נאמן בפש"ר לחייבת (6.3.2016); ע"א 8806/15 פלג נ' כונס הנכסים הרשמי
(18.5.2016); ע"א 9432/16 כלבוני נ' אופיר פדר בתפקידו כמנהל המיוחד (12.12.2016)).
10.הלכה פסוקה היא, כי על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור או עיכוב ביצוע פסק דין, להוכיח שני יסודות מצטברים הנוטים לטובתו: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בין שני השיקולים מתקיימת 'מקבילית כוחות', במובן זה שככל שהוכח שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקש, יקטן הצורך בהוכחת סיכויי הערעור; ולהפך. בנוסף, כאשר סיכויי הערעור מאוזנים, או שאינם ניתנים להערכה, אזי משקלו של מאזן הנוחות יכריע (ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ , פסקה 8 (1.9.2011)). נוסף לשיקולים אלה, שוקל בית המשפט גם שיקולי צדק ויושר (תקנה 362 לתקנות סדר הדין; רע"א 131/16 אשבורן נ' אייזנברג , פסקאות 21-20 (4.2.2016)).
11.לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. המבקש לא הוכיח כנדרש מהם אותם נזקים שייגרמו לו, אם לא תתקבל בקשתו. יתרה מכך, בית משפט זה שב וקבע, כי אין לראות בהימשכותם של הליכי ההוצאה לפועל, כשלעצמם, כמסבים נזק בלתי הפיך למבקש (ע"א 1738/10 קרויטורו נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 3 (18.3.2010)), שכן לפני המבקש פתוחה הדרך לעתור לחקירת יכולת לפני ראש לשכת ההוצאה לפועל, שעל-פיה תיבחן יכולתו לשלם את חובותיו ולעמוד במגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההליך (ע"א 6173/14 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 10 (28.10.2014)).
12.לכך יש להוסיף את השיהוי הניכר בו לוקה הבקשה. משך הזמן הרב שחלף ממועד פסק הדין נושא הערעור ועד להגשת הערעור, וממנו ועד להגשת הבקשה שלפני, מחליש עד מאוד את טענתו של המבקש, לפיה נגרמים לו נזקים בלתי הפיכים כתוצאה מפסק הדין נושא הערעור. יתכן כי די היה בכך כדי להביא לדחיית הבקשה (רע"א 8630/05 ניר שיתופי אגודה ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ נ'
עיריית הוד השרון , פסקה 6 (10.4.2007)). על רקע זה מוזרה כותרת הבקשה: "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע...".
13.באשר לסיכויי הערעור, מבלי לטעת מסמרות, נראה כי אלה אינם מן המשופרים, ואין בהם כדי להטות את הכף לטובת המבקש. על פני הדברים, מסתמן כי המבקש לא עמד בחובות המוטלות עליו מכוח הליך פשיטת הרגל, ובמו ידיו, במחדליו, הכשילו.
14.סוף דבר: הבקשה נדחית; בנסיבות הענין, לפנים משורת הדין, החלטתי שלא להורות על צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' בטבת
התשע"ז (5.1.2017).
ש
ו פ ט