ע"א 3139/99 מוקה חיה נ. קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ יש

המערערת, ילידת 1967, סובלת ממחלה הידועה בכינוי D.E.S SYNDROM , הנובעת מכך שאמה קיבלה בשליש הראשון של ההריון טיפול בחומר אסטרוגני סינתטי המכונה D.E.S (להלן: התרופה).

המערערת הגישה תביעה נגד המשיבה בעילה של רשלנות רפואית, אך תביעתה נדחתה. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט אריאל) קבע, כי אמנם אין מחלוקת כיום כי נטילת התרופה עלולה להביא להתפתחות של מומים רחמיים בבנות הנולדות לאם שקיבלה את התרופה, אך בתקופה הרלוונטית למקרה הנדון השימוש בתרופה היה שגרתי, ולא הוכחה התרשלות מצד המשיבה.

על כך הוגש הערעור.

המערערת מבקשת לפטור אותה מהפקדת ערבון, או לחילופין, להתיר לה לתת ערבות עצמית או ערבות צד ג' - של בעלה או של מר ציון מוקה.

המערערת הוכרה על-ידי הביטוח הלאומי כנכה בשיעור של 75% לצמיתות, והיא מקבלת קיצבה בסך של כ2,400- ש"ח לחודש. בעלה של המערערת משתכר שכר מינימום של כ2,800- ש"ח לחודש, ובנוסף מקבלים בני הזוג הכנסה מקצבת ילדים בשיעור 169 ש"ח.

בתצהיר המבקשת חסרים פרטים רבים הדרושים להכרעה בבקשה: מצבה המשפחתי של המבקשת, בני משפחה התלויים בה לפרנסתם, חסכונות ונכסים שבבעלותה, וכיוצא באלה. אף-על-פי-כן, יתכן שהיה מקום לפטרה מהפקדת הערבון בהתחשב במצבה, כפי שעולה מן העובדות המפורטות בתצהיר.

אלא שלשם מתן פטור מערבון אי די בהוכחת מצבה הדחוק של המבקשת, ויש להביא בחשבון גם את סיכוייה לזכות בערעור.

מפסק-הדין של בית המשפט קמא עולה, כי אין כלל מחלוקת בין המומחים הרפואיים באשר לעובדה שעובר להולדת המערערת בשנת 1967 לא היו הסיכונים שבשימוש בתרופה ידועים, מלבד מה שמוגדר בערעור כ"הרהורים" לגביה בשנות החמישים. השימוש בתרופה בתקופה הרלוונטית היה מקובל ונפוץ בארץ ובעולם. רק בראשית שנות השבעים הופיעו בספרות המקצועית פרסומים ראשונים באשר לסיכונים אלו, ואז הופסק השימוש בתרופה.

בנסיבות אלו, נראה לי כי סיכויי המערערת לזכות בערעורה קלושים ביותר. טענות שונות המועלות בערעור, כגון העדר אישורים בדבר רישוי התרופה והעברת נטל השכנוע אל המשיבות, אינן משנות הערכה זו.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה, אך על מנת להקל על המערערת, אני מפחיתה את סכום הערבון ל8,000- ש"ח, ומאפשרת הפקדתו תוך ששים יום מהמצאת החלטה זו.