ע"א 3148/15 פלוני נ. פלוני

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה (השופט א' קימלמן ), מיום 27.4.2015 בתמ"ש 52308-10-13, תמ"ש 12026-02-14 ותמ"ש 52327-10-13, לפיה נדחתה בקשת המערערים כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינו. יחד עם הערעור הגישו המערערים בקשה דחופה להפסקת המשפט עד להכרעה בערעור. ביום 10.5.2015 דחיתי את הבקשה וקבעתי כי ערעור הפסלות יידון לאחר הפקדת העירבון. משהופקד עירבון הועבר הערעור לידי לשם הכרעה.

1.

המערערת 1 (להלן: המערערת ) והמשיב 1 הם הוריה הביולוגיים של קטינה. המערער 2 נשוי למערערת. בעלי הדין חלוקים בעניין טובתה של הקטינה ולכן מנהלים תביעות אבהות וכן תביעה להסדרי ראיה בבית המשפט לענייני משפחה. במהלך דיון הוכחות מיום 27.4.2015, בו הגביל בית המשפט את חקירתו הנגדית של המשיב ל-30 דקות, ביקשו המערערים כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינם.

2.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות שכן לא מצא ממש בטענות המערערים. בית המשפט הוסיף כי הזכות לשבת בדין היא גם חובה. בית המשפט הוסיף כי קציבת זמן לצורך חקירת עדים היא בסמכותו הטבועה של בית המשפט. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

3.

לטענת המערערים, דעתו של בית המשפט בעניין נעולה אף בטרם נשמעו ראיות. לדעת המערערים, סירוב בית המשפט לאפשר לבא-כוחם לנהל חקירה נגדית של המשיב, אלא במשך 30 דקות בלבד, מעלה חשש כבד של הטיה ודעה קדומה מצד בית המשפט, כשניהול שלב ההוכחות נועד לדבריהם למראית עין בלבד. לדעת המערערים, מדובר במשך זמן קצר שאינו מאפשר להקיף את כל ההיבטים של הפרשה ואת מכלול התביעות. המערערים מוסיפים כי בית המשפט הניח במופגן שעון עצר על שולחנו והחל למדוד זמן – ואז ביקש בא-כוחם לפסול את בית המשפט, בציינו כי גם בתיק אחר בו ייצג קצב לו בית המשפט 30 דקות לחקירה. המערערים מציינים כי גם בא-כוח המשיב טען כי הזמן שהוקצב לו לחקירת המערערים אינו מספיק. בית המשפט סירב לבקשה לקצוב יותר זמן לחקירות, קצב לבא-כוחם שלוש דקות לטעון טענת פסלות ושוב הפעיל את שעון העצר. לדברי המערערים,

לאחר שדחה את בקשת הפסלות הורה בית המשפט על המשך הדיון וכן הורה לבא-כוח המערערים לסיים את חקירתו בתוך 28 דקות. לטענת המערערים, בכך פגע בית המשפט בזכות הטיעון שלהם ובזכותם לקבל את יומם בבית המשפט. לטענתם, בית המשפט דחה את בקשת הפסלות מבלי להתייחס לטיעונים שהעלו. המערערים מציינים כי בית המשפט הורה למומחית שמינה לבדוק את סוגיית המשמורת, על אף שבעלי הדין לא ביקשו זאת. לטענת המערערים, בדיון מיום 27.4.2015 התחוור להם, כי שלב ההוכחות מנוהל למראית עין בלבד, מאחר שבית המשפט כבר גיבש דעתו בעניין. המערערים מציינים כי בית המשפט ציין בעקבות הופעת נציגת היועץ המשפטי לממשלה לדיון, כי לא היה עליה להתייצב ומספיקה הייתה חוות דעתה בכתב. לדעת המערערים, נסיבות העניין מעלות חשש ממשי למשוא פנים נגדם. לדעתם, התנהלות בית המשפט פגעה בזכויותיהם הבסיסיות, כאשר גורל הקטינה עומד על הפרק.

המערערים הודיעו כי המערערת נכונה להיבדק בפוליגרף וכך גם בא-כוחה.

4.

המשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה – משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הגיש תגובתו לערעור. לדעתו, על פני הדברים, לא קמה עילת פסלות, ומדובר בחוסר שביעות רצון של המערערים מהחלטות שנתן בית המשפט ומאופן ניהול ההליכים על ידו. לדעת המשיב 2, המערערים לא עמדו בנטל להוכיח קיומו של חשש אובייקטיבי למשוא פנים כלפיהם, ואין זו הדרך לתקוף את החלטותיו. לדברי המשיב 2, קציבת הזמן על ידי בית המשפט הופנתה לכל הצדדים בתיק ובית המשפט קבע כי ככל שיידרש, יאפשר לחקור חקירה נגדית. ביחס לדברי בית המשפט שהופנו אליו, טוען המשיב 2 כי הדברים לא תועדו בפרוטוקול. מעבר לצורך, טוען המשיב 2 כי הדברים הופנו לשאלת עצם נוכחותה של נציגתו בבית המשפט, ולדעתו, אין להסיק מדברים אלו על קיומו של משוא פנים כלפי המערערים.

5.

דין הערעור להידחות. המערערים לא

העלו כל עילה המצדיקה את פסילת בית המשפט מלדון בעניינם. אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות. ויובהר: שאלת נכונותן של ההחלטות אינה עומדת לדיון במסגרת הערעור דנן ואיני מביעה לגביהן דעה. ככל שלמערערים יש השגות על ההחלטות, מקומן אינו בהליך שלפניי כי אם בהליך ערעורי על פי סדרי הדין (השוו: ע"פ 391/15 חזן נ' מדינת ישראל (20.1.2015); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 177-176 (2006)). אכן, אפשר שהתנהלות בית המשפט במהלך דיון ההוכחות מיום 27.42015, אשר תוארה על ידי המערערים, יצרה אצלם חשש למשוא פנים כלפיהם. אף יתכן שהרגישות והמתח המלווים את המשפט, בייחוד לאור אופי התביעות הנדונות, יוצרים אצל המערערים את התחושה שבית המשפט אינו מבין אותם, אולי אינו אוהד אותם או אף מתנכל להם, ומכל מקום, אינו צודק. עם זאת, בנסיבות העניין, אין מדובר אלא בתחושתם הסובייקטיבית של המערערים אשר אין בה כדי להקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי (השוו: ע"א 1614/15 פלוני נ' פלוני (16.3.2015)). חזקה על בית המשפט כי ניהל וינהל את המשפט באופן תקין ויעיל מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה, תוך שמירה על זכויות בעלי הדין . לא קמה על עילה לפסילת בית המשפט, ולכן דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה. אין צו להוצאות.