ע"א 3152/99 ישראל טל נ. נודרי ציקואשוילי

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לצו קיום צוואה. בית המשפט (כבוד השופטת ד"ר נאוה אפל-דנון) קיבלה את ההתנגדות לבקשה. על כך הגיש המבקש ערעור, ובפני בקשתו לפטור מתשלום אגרת הערעור ומהפקדת ערבון.

מדובר בצוואת סבתו של המבקש, לפיה היא מורישה את דירתה למבקש בלבד. המתנגדים לצוואה - המשיבים בערעור ובבקשה זו - הם דודי המבקש, ילדי הסבתא. הנימוק המרכזי לדחיית הבקשה הוא מעורבותו הרבה של המבקש בעריכת הצוואה. בית המשפט קבע, כי המבקש הוא שהביא את הסבתא אל משרד עורך הדין שערך את הצוואה, ואף היה נוכח בעת עריכתה.

סעיף 35 לחוק הירושה, התשכ"ה1965-, קובע כי:

"הוראת צוואה פרט לצוואה בעל-פה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה... בטלה".

לאחר ניתוח מפורט של הפסיקה בעניין זה קבע בית המשפט המחוזי, כי המבקש היה מעורב התערבות יתר בעריכת הצוואה. בהתחשב בכך, וגם בספק שהתעורר לגבי איכות תרגום תוכן הצוואה למנוחה מעברית לרוסית, מצא בית המשפט כי קיים ספק אם הבינה המנוחה את תוכן הצוואה בה ביטלה צוואה קודמת, לפיה השאירה את רכושה לחלק מילדיה, והחליט לקבל את ההתנגדות ולדחות את הבקשה למתן צו קיום הצוואה.

המבקש, בערעור מפורט ביותר, שהיקפו גדול מפסק דין, תוקף את פסק הדין, הן משפטית והן עובדתית. בבקשה לפטור מאגרה טוען המבקש כי הוא נשוי ואב לבת, הוא מחלק את זמנו בין עבודה ללימודים, אשתו אינה עובדת בשל מגבלות רפואיות, היא הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי אך טרם נענתה, ואין משולמת לה קיצבת נכות. עוד הוסיף כי הוא ומשפחתו מתגוררים בבית נשוא הערעור, ועמם מתגורר דודו, אשר אינו משתתף בהוצאות המגורים בבית.

נראה לי כי אין מקום לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. אפרט את נימוקי:

ראשית, בחקירתו הנגדית של המבקש התברר כי בבעלותו דירה נוספת שהוא משכיר תמורת 320 דולר לחודש. מלבד ההשפעה שיש להכנסה זו על מצבו הכלכלי של המבקש, אני מייחסת משקל גם לחוסר נקיון הכפיים שבהימנעות מציון עובדה זו בבקשה, מתוך מטרה שלא להביאה לידיעת בית המשפט.

שנית, מצבו הכלכלי של המבקש אינו כה דחוק. הוא משתכר כ3,000- ש"ח לחודש ויותר מכך. כיום לאשתו הכנסה בסך 2,200 ש"ח במסגרת שיקום מקצועי מטעם ביטוח לאומי.

עניין נכות האישה לא הובהר די צרכו, אך ניתן להניח כי אם תימצא מוגבלת בכושר השתכרותה, תהיה האישה זכאית לקיצבה מן המוסד לביטוח לאומי, ואם לאו, תוכל לעבוד ולהשתכר, ולו באופן חלקי. מכל מקום, גם לאחר תקופת השיקום המקצועי, לאישה פוטנציאל הכנסה כלשהי, בין מעבודה ובין מקיצבה.

להכנסות אלו יש להוסיף, כאמור, את ההכנסה החודשית מהשכרת הדירה הנוספת, בהתחשב בכך שהמבקש מתגורר כיום בדירה נשוא הערעור, כך שאין לו הוצאות שכירות או משכנתא, ומשפחתו מונה שלוש נפשות בלבד, איני רואה הצדקה לקבוע כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה.

בחינת הזכאות לפטור מאגרה, בהתחשב בסיכויי הזכיה בערעור, מביאה למסקנה דומה: בית המשפט המחוזי דן באריכות בשאלת היקפו של סעיף 35 לחוק, כפי שפורש בפסיקה. נוכח קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי (שעיקריהן לא היו שנויות במחלוקת) בדבר מעורבותו העמוקה של המבקש בעריכת הצוואה, ובהתחשב בנוסחו החד משמעי של סעיף 35 לחוק, נראה לי כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה לפטור מאגרה וערבון.

עם זאת, נראה לי כי נכון יהיה להקל במידת מה על המבקש, על ידי הפחתת סכום הערבון הנדרש, והארכת מועדי הפקדתו.

לפיכך, אני מפחיתה את סכום הערבון הנדרש ל12,000- ש"ח, ומאפשרת הפקדתו תוך שישים יום ממסירת החלטה האגרה תשולם תוך אותה תקופה.