ע"א 3170/06 מחמוד חוסיין בני נ. סמיח תלה

1.במסגרת ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שבח) בה"פ 1094/05 מיום 30.3.06, הוגשה הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן פסק-דין בערעור.

2.ביום 19.9.05 הגיש המשיב לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כנגד המבקש, בה עתר לביטול הסכם מכר שנערך בינו לבין המבקש ביום 16.9.06, ולפיו מכר לו 1,000 מ"ר מתוך הקרקע הידועה כגוש 7862 חלקה 10 (להלן: הקרקע). כן עתר המשיב לביטולה של הערת האזהרה שנרשמה בעקבות עסקה זו. הנימוק לתובענה היה הפרת ההסכם, שכן לדברי המשיב לא שילם המבקש, כפי שאמור היה לשלם ובהתאם למוסכם בהסכם המכר, את מס המכירה ואת מס השבח ואי לכך מצא עצמו המשיב נתבע על-ידי רשויות המס, אשר פתחו כנגדו בהליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גביה), 1929.

3.ביום 5.2.06 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' שבח), בו נקבע, כי למבקש ניתנת ארכה להסדרת תשלום מס המכירה ומס השבח וכי עליו להגיש לבית-המשפט ולצד שכנגד עד ליום 26.2.06 בשעה 13:00: "אישור מס שבח בדבר סילוק ו/או ביטול ו/או הסדרת דרישות התשלום בכל הנוגע למס שבח ומס מכירה מאת המבקש". עוד נאמר בפסק-הדין: "והיה ועד ליום 26.2.06 שעה 13:00 לא יוגש האישור הנ"ל ולא יוסדר באופן סופי נושא מס השבח ומס המכירה – תבוטל העיסקה... במקרה כזה, יחתום בית המשפט על פסיקתא מתאימה והמבקש יהא זכאי להוצאות" (להלן: פסק-הדין).

4.חלפו הימים ומס השבח ומס המכירה לא שולמו. ביום 26.2.06 הגיש המשיב בקשה לחתימה על פסיקתא בדבר ביטול העסקה. כתגובה לכך המבקש הגיש לבית-המשפט הודעה, לפיה הגיע להסדר עם רשויות המס בדבר פרישת המס לתשלומים החל מיום 30.3.06 ועד ליום 30.11.06. להסדר צורפה הודעה, לפיה יש להחליף את ששת השיקים בשיקים אחרים בזמני פירעון שונים. עוד צוין בהודעה, כי: "במקרה של אי עמידה בתנאי תשלום תוסר ההקפאה על חוב זה ותהא חשוף לפעולות אכיפה וגבייה ללא הודעה נוספת".

5.בהחלטת בית-המשפט המחוזי מיום 5.3.06 ניתנה למבקש הזדמנות נוספת להסדרת החוב. בדיון שנערך בפני בית-המשפט המחוזי הגיש בא-כוח המבקש אישור חדש, לפיו נתן המבקש לרשויות המס סדרת שיקים נוספת, שמועדי פירעונם החל מיום 30.11.06 וכלה ביום 30.5.07. עוד צוין, כי לשיקים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית וכי רק בגמר פרעון השיקים יש לקבל שובר לגמר החשבון וכי במקרה של אי עמידה בתנאי התשלום, תוסר ההקפאה.

6.ברם, בהחלטתו מיום 30.3.06 קבע בית-המשפט המחוזי, שלא לכך התכוון בפסק-הדין, שכן בפסק-הדין נקבע במפורש, כי על המבקש לסלק את החוב ולשחרר את המשיב מאימת שלטונות המס ומהליכי הגביה. בית-המשפט המחוזי קבע, כי המבקש בחר בדרך משלו והגיע להסדר עם שלטונות המס, לפיו נפרש החוב עד לחודש מאי 2007 וכי סילוק החוב מותנה בתשלום כל השיקים המעותדים ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית שחישובם ייעשה רק לאחר גמר תשלום השיקים. ואולם, נקבע, כי המבקש העניק לעצמו ארכה עד ליום 30.5.07, שעה שנצטווה לסלק את החוב עד ליום 26.2.06. לפיכך, הצהיר בית-המשפט המחוזי על ביטול עסקת המכר שבין המשיב לבין המבקש מיום 16.9.02 וכפועל יוצא מביטול העסקה, הורה למחוק את הערת האזהרה שנרשמה על הקרקע.

7.על החלטת בית-המשפט המחוזי מיום 30.3.06 הגיש המבקש ערעור לבית-משפט זה ובמסגרתו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה וזאת עד למתן פסק-דין בערעור. את בקשתו סומך המבקש על שתיים: ראשית, הוא טוען, כי סיכויו להצליח בערעור טובים. שנית, אם הבקשה לעיכוב ביצוע תידחה ייגרם לו נזק קשה. לטענתו, במאזן הנזקים, הנזק שייגרם לו אם לא תעוכב ההחלטה הינו בלתי הפיך – מכירת הקרקע לצד ג' לצורך פירעון החוב. לעומתו, למשיב לא יגרם נזק מעיכוב ביצוע ההחלטה, ואף אם ייגרם למשיב נזק, אם יעוכב ביצוע פסק-הדין, מדובר בנזק מינורי ביותר. לטענת המבקש, דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע למעשה תייתר את הדיון בערעור ואף עלולה לגרום למבקש לנזק בלתי הפיך אם המשיב יעביר את הקרקע לצד ג'.

דיון

8.לאחר עיון בבקשה, בטענות הצדדים ובהחלטות בית-המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

9.הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח' , פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ (5) 403).

10.באשר לעניינו של המבקש - ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, ואפילו סברתי כי סיכויי הערעור מאוזנים, שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם למשיב מעיכוב ביצוע ההחלטה לבין הנזק שייגרם למבקש אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, ידו של המשיב על העליונה. שכן, בית-המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 5.2.06, כי אם המבקש לא יגיש את האישור ממס שבח וממס המכירה עד ליום 26.2.06 ולא יסדיר את הנושא באופן סופי, תבוטל העסקה. בדומה לכך, החליט בית-המשפט המחוזי, ביום 5.3.06, ליתן למבקש הזדמנות נוספת ואפשר לו להסדיר את החוב, אולם הזדמנות זו לא נוצלה על-ידי המבקש כראוי. מטעמים אלה כולם, לא מצאתי עילה, המצדיקה עיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן פסק-דין בערעור.

אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.