פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3173/12 - י"ב
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. נחמיה עזרא
2. מזל עזרא
נ ג ד
המשיבים:
1. גרשון גאריביאן
2. שירה קליין
בקשה לביטול ערבות בנקאית
החלטה
לפניי מחלוקת בעניין ערבות בנקאית שהפקידו המערערים בהליך שבכותרת לצורך הבטחת הוצאות המשיבים.
הליך הערעור הסתיים בפסק-דין מיום 4.9.2014. על-פי פסק-הדין, לא נפסקו הוצאות. עם זאת, בהחלטה קודמת (מיום 21.5.2012) הושתו על המערערים הוצאות לטובת המשיב 1 בסך 3,500 ₪.
ככלל, העירבון המופקד בבית משפט זה נועד להבטיח את הוצאות הצד שכנגד אף אם נפסקו בגדרי הליך ביניים (ראו למשל ע"א 9586/09 לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (21.3.2010)). עם זאת בענייננו טוענים המערערים כי יש לבטל את הערבות הבנקאית, זאת משום שסכום ההוצאות (3,500 ₪) נפרע באמצעות טענת קיזוז שהעלה המשיב בגדרי הליך הוצאה לפועל שפתח נגדו המערער. בהקשר זה מפנים המערערים להחלטה של בית משפט השלום מיום 11.11.2013, שבה ניתן תוקף להסכמת הצדדים המתייחסת לניכוי הסכום של 3,500 ₪ מתוך הסכום שעל המשיב להפקיד בקופת ההוצאה לפועל.
המשיבים מתנגדים לביטול הערבות הבנקאית. לטענתם, סכום ההוצאות (3,500 ₪) טרם שולם, והליך ההוצאה לפועל – אשר נפתח בגין חיוב אחד בלבד מתוך התחשבנות כוללת בין הצדדים – טרם הוכרע, ויתכן כי בסופו של יום יהיו אלה המערערים שיידרשו לשלם סכומי-כסף למשיב. במילים אחרות, טענתו של המשיב היא כי בשלב זה הקיזוז נעשה "באופן תיאורטי בלבד".
המערערים הגישו תשובה לתגובה, שבה נטען כי אין לאפשר למשיב "לאכול מהעוגה ולהותירה שלמה", וכי משביקש המשיב לקזז את הסכום של 3,500 ₪, יש לומר כי החוב שולם. עוד מתייחסים המערערים להכבדה הכרוכה בהותרת הערבות הבנקאית על כנה, וגורסים כי בסופה של התחשבנות יהא זה המשיב שיישא בחובות נוספים למערערים.
שקלתי את טענות הצדדים. ברור, כי אין זה המקום להיכנס למחלוקות שבין בעלי-הדין בגדרי הליך ההוצאה לפועל. לצורך הסוגיה שלפניי (מימוש העירבון או השבת הערבות למפקידהּ), אומר רק זאת: מצד אחד , למיטב הבנתי, הסכום של 3,500 ₪ קוזז מתוך סכום שהמשיב נדרש להפקיד
בקופת ההוצאה לפועל , וזאת כאשר הליך ההוצאה לפועל טרם הסתיים וטענות הצדדים לא הוכרעו באופן סופי. בנסיבות אלה, אין בידי לקבוע, על-פי הנתונים שלפניי, כי הקיזוז שנעשה מתוך סכום ההפקדה בקופת ההוצאה לפועל, שקול לתשלום ההוצאות בסך 3,500 ₪. מצד שני , מקובל עליי כי משעה שהמזיב קיזז את הסכום של 3,500 ₪ מהסכום שנדרש להפקיד בקופת ההוצאה לפועל, אין מקום לשלם לו, מתוך העירבון שהופקד בהליך שבכותרת, את הסך של 3,500 ₪ (באופן שהמשיב למעשה "ייהנה" פעמיים – מצד אחד יפקיד סכום נמוך יותר בקופת ההוצאה לפועל מכוח טענת הקיזוז, ומצד שני יקבל לידיו את הסכום שקוזז). כמו-כן, מובנת לי ההתנגדות של המערערים, בנסיבות העניין, להותרת הערבות הבנקאית על כנה למשך זמן לא ידוע, על ההוצאות הכרוכות בכך.
על כן, אני מורה כדלקמן: בשלב זה ועד להחלטה אחרת, תיוותר הערבות הבנקאית בבית משפט זה. ככל שהמשיב ימצא לנכון, הוא רשאי לפנות לערכאה המתאימה בבקשה לבטל את הקיזוז של 3,500 ₪ מהסכום שנדרש להפקיד בקופת ההוצאה לפועל (כשהמשמעות, כך נראה, היא שיהא עליו להפקיד שם את הסכום שקוזז). אם המשיב יגיש בקשה כאמור והבקשה תתקבל, יוכל המשיב לפנות לבית משפט זה – תוך 21 ימים מהיום – ולהודיע על כך, ואז הוא יהא זכאי לקבל את סכום ההוצאות מתוך הערבות הבנקאית. לעומת זאת, אם לא תוגש תוך 21 ימים כאמור הודעה מטעם המשיב שלפיה הקיזוז בוטל, יהיו המערערים רשאים לפנות לבית משפט זה בבקשה נוספת לקבל לידם את הערבות הבנקאית.
ניתנה היום, ג' בחשוון תשע"ה (27.10.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם