פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3186/97 היועץ המשפטי לממשלה נ. נאק בלה

ניתן ביום

בקצרה

ירושה · תוקף צוואה וטענת זיוף חתימהערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בדבר צו ירושה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי השופט המחוזי טעה בהטלת נטל השכנוע בטענת זיוף החתימה על המערער והיורשים, שכן הנטל מוטל על המשיבה מס' 1. לנוכח סתירת חוות הדעת וספקות בעדותו של עד הצוואה, יש להכריע נגד המשיבה. הערעור התקבל, פסק הדין בוטל והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון בבקשה למתן צו ירושה.

העובדות

המחלוקת נסבה על אמיתות החתימה של המשיבה מס' 1 על הצוואה. חוות הדעת של המומחים הוכחשו זו על ידי זו, ומומחיותו של עד המשיבה הייתה מסופקת. מבין שני עדי הצוואה העיד רק אחד, ועדותו עוררה סימני שאלה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.על מי מוטל נטל השכנוע בטענת זיוף חתימה על צוואה?
  2. 2.האם יש לפסוק נגד הצד שנטל הראיה מוטל עליו כאשר חוות הדעת סותרות ועד הצוואה היחיד עורר סימני שאלה?

הלכות

  1. 1

    כאשר חוות דעת המומחים סותרות זו את זו ועדות עד הצוואה היחידה עוררה ספקות, יש להכריע לפי נטל הראיה שנשאר מוטל על הצד שטוען לתוקף החתימה, והוא המשיבה מס' 1.

    ״התוצאה היא שבמחלוקת שנפלה יד המשיבה מס' 1 היא על התחתונה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צוואה
  • נטל השכנוע
  • צו ירושה
  • עד צוואה
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

3186/97

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופטת ד' ביניש

כב'

השופט י' גולדברג

המערער

:

היועץ

המשפטי לממשלה

נגד

המשיבים

:

1.

נאק בלה

2.

שטפל איטה

3.

קניג חיה

ערעור

על פסק דין בית המשפט המחוזי

בתל-אביב

מיום 2.4.97 בתיק 5513/94

שניתן

על ידי כבוד השופט ישעיה

תאריך הישיבה: י"ג

בטבת תשנ"ח (11.1.98)

בשם

המערער

:

עו"ד רחל שני-שרפסקי

בשם

המשיב

ה 1:

עו"ד מילשטיין דוד

בשם

המשיבות 2-3: עו"ד דוד טימסית

פסק-דין

המשנה לנשיא ש' לוין:

השופט המלומד סבר בטעות כי נטל השכנוע בטענת הזיוף היה מוטל על המערער והיורשים; ולא היא: הפלוגתה שבין בעלי הדין היתה בדבר אמיתות החתימה של המשיבה מס' 1 על הצוואה. בענין זה הובאו חוות דעת של מומחים שהכחישו זו את זו (כשמומחיותו של עד המשיבה מס' 1 היתה מסופקת). משני עדי הצוואה העיד אך אחד שגם עדותו - לפי קביעת השופט המלומד עוררה סימני שאלה.

בנסיבות אלה שומה היה על בית המשפט לפסוק על יסוד נטל הראייה שנשאר עד הסוף מוטל על המשיבה מס' 1; מפסק הדין עולה שלדידו של השופט המלומד היה ספק בנכונות החתימה וכפות המאזניים בענין זה נותרו שקולות הן מבחינת המומחים והן מבחינת עד הצוואה היחיד שבא להעיד. התוצאה היא שבמחלוקת שנפלה יד המשיבה מס' 1 היא על התחתונה.

אנו מקבלים איפוא את הערעור, מבטלים את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי ומחזירים אליו את הענין על מנת שידון בבקשת המשיבות מס' 2 ו3- למתן צו ירושה.

המשיבה מס' 1 תשלם למערערת, לחוד ולמשיבים מס' 2-3 (ביחד) שכר טרחת עורך-דין 7,500 ש"ח ובס"ה 15,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ג בטבת תשנ"ח

(11.1.98).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97031860.

B04

/שב

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר חוות דעת המומחים סותרות זו את זו ועדות עד הצוואה היחידה עוררה ספקות, יש להכריע לפי נטל הראיה שנשאר מוטל על הצד שטוען לתוקף החתימה, והוא המשיבה מס' 1.