ע"א 319/10 אפרים ליבל נ. אריה שחל

בעקבות שיג ושיח חזר בו המערער בע"א 319/10 מערעורו. המשיב, הוא המערער בע"א 325/10 (להלן – המשיב), טען לגבי שתי נקודות. האחת נוגעת למועד ההמרה של הסכום הדולרי בפסק הדין והאחרת מתייחסת לשכר הטרחה שנפסק לזכותו על ידי בית משפט קמא.

אנו סבורים שאין לקבל את טענותיו של המשיב בשתי הנקודות הנזכרות. לאור העובדה שהיחסים הכספיים בין שני בעלי הדין, שהינם אחים, התנהלו במטבע זר, רשאי היה בית המשפט לקבוע, כי שער ההמרה של הסכום שנפסק לזכותו של המשיב יהא ליום פסק הדין ולא ליום הגשת התביעה (ולא ליום התשלום). אשר לעניין שכר הטרחה: אכן, הסכום שנפסק – 30,000 ש"ח – הוא סכום נמוך, ואולי נמוך מאוד, על רקע החיוב הכספי שנפסק והעומד על כשלושה מיליון ש"ח. עם זאת, שיעור שכר הטרחה נתון לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. במקרה זה מדובר, כאמור, במחלוקת כספית קשה בין אחים. כמו כן התנהלותו של המשיב בעת ניהול ההליך לא זכתה לתשבחות מבית המשפט. לאור כל אלה לא ראינו מקום להתערב בשיעור שכר הטרחה.

על כן, שני הערעורים נדחים.

המשיב יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.