פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3190/10
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. דלתא קפיטל
גרופ בע"מ
2. עו"ד אריק אמיר, כונס נכסים
נ ג ד
המשיב:
משיבים פורמאליים:
אריה אבייב כהן
1. שאשא חיו חיים
2. שאשא נוגה
הוגש הליך
החלטה
1.
הערעור שבכותרת מופנה נגד החלטה של רשמת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט) מיום 9.3.2010, לדחות את בקשתם של המערערים לביטול פסק-דין שניתן בהליך שהתקיים בין המשיב (התובע) לבין המשיבים הפורמאליים (הנתבעים). כבוד הרשמת קבעה כי המבקשים – שלא היו צד להליך העיקרי – לא הצביעו על עילה לביטול פסק-הדין וכי לא הוסבר מעמדם בהליך. נפסק, כי "המבקשים לא היו צד להליכים שבמסגרתם ניתן פסק הדין וממילא אין באפשרותם לעתור בבקשה לביטול פסק הדין – זכות השמורה לבעלי הדין הקשורים להליך במסגרתו ניתן פסק הדין".
2.
בהחלטתי מיום 11.7.2010 ביקשתי את עמדת הצדדים בשאלה אם קיימת במקרה זה זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. המערערים סבורים כי אמנם כך הדבר, ותומכים את בקשתם בפסק-הדין שניתן בע"א 215/91 אגתן בע"מ נ' לים בע"מ , פ"ד מח(2) 43 (1994). אולם נראה כי פסק-הדין בעניין אגתן בע"מ הוא אשר מלמד כי ההליך שננקט במקרה זה אינו ההליך המתאים.
2.
בעניין אגתן בע"מ דובר בשני הליכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי – האחד , למינוי כונס נכסים (המ' 4407/89), והאחר , לביטול מינויו של כונס הנכסים (המ' 4809/89). ההליך השני הוגש על-ידי מי שלא היה צד להליך שבו ניתנה ההחלטה בדבר מינוי כונס הנכסים, ובית המשפט ראה בהליך השני משום "תביעה נגזרת" המהווה "תובענה עצמאית". על רקע זה נקבע כי עומדת לבעל-הדין שהגיש את בקשת הביטול זכות לערער על ההחלטה בעניין זה:
אמנם, הלכה פסוקה היא כי הן החלטה המבטלת פסק-דין שניתן על-פי צד אחד והן החלטה הדוחה את בקשת ביטולו הינן בבחינת 'החלטה אחרת', והגשת ערעור עליהן מותנית בקבלת רשות לכך... ברם, במה דברים אמורים? במצב שבו בעל הדין, אשר ביקש את ביטולו של פסק הדין שניתן על-פי צד אחד, היה אכן צד לאותו הליך שבו
ניתן פסק הדין שאותו הוא מבקש לבטל. ואילו במקרה שלפנינו, המערערת אשר הגישה את הבקשה לביטול פסק הדין, שלפיו מונה כונס נכסים לחברת דיוטי פרי, לא הייתה כלל צד בתובענה למינוי כונס הנכסים בהמ' 4407/89 .
מי אשר לא היה צד בהליכים שניתן בהם פסק-דין, אשר לטענתו פוגע בזכויותיו, יכול לתבוע את תיקון המעוות רק על דרך של תובענה 'עצמאית'... כפועל יוצא מכך, החלטת בית המשפט הדוחה על הסף את אותה תובענה עצמאית היא בבחינת 'פסק דין', הניתן לערעור ללא קבלת רשות...
ואכן, עוד בע"א 701/76 עפרון נ' חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ , פ"ד לא(3) 79 (1977) נפסק כי "... אדם שלא היה צד בהליכים שבהם ניתן פסק-דין, אשר לטענתו פוגע בזכויותיו, יכול לתבוע את תיקון המעוות רק על דרך של תובענה עצמאית". הובהר שם, כי מי אשר מבקש לבטל פסק-דין שניתן בהליך בין צדדים אחרים חייב לפתוח לשם כך במשפט חדש (וראו הדיון שם באשר לדרך הנכונה לפתוח ב"משפט חדש" בנסיבות כגון אלה, ולמידת ה"גמישות" האפשרית בנסיבות של הגשת "המרצה" חלף "המרצת-פתיחה" – דיון שאינו רלבנטי לענייננו). מפסק-הדין עולה בבירור כי הצד שבא-מן-החוץ אינו יכול לבקש את ביטולו של פסק-הדין מבלי שיגיש "תובענה עצמאית".
3.
בענייננו, המערערים שלא היו צד להליך המקורי ביקשו לבטל את פסק-הדין שניתן בבית המשפט המחוזי באמצעות "בקשה לביטול פסק-דין" שהוגשה באותו הליך עצמו (ת"א 9/09). משמע, לא בתובענה עצמאית עסקינן כי אם בבקשה המתיימרת ככל הנראה להיכלל בגדרי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כך גם הבינה כבוד הרשמת נחליאלי חיאט את הבקשה, והמערערים אינם טוענים אחרת) . אלא שלא זוּ הדרך הדיונית לילך בה בנסיבות כגון דא – כך למדנו מפסקי-הדין שהוזכרו לעיל (ראו גם לשון תקנה 201 שעניינה בקשת-ביטול המוגשת על-ידי "בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה"). ממילא, אין יכולים המערערים להסתמך על פסק-הדין בעניין אגתן בע"מ ,
אשר הכיר בזכות הערעור בנסיבות של הגשת תובענה עצמאית לביטול פסק-הדין.
עולה מן המקובץ, כי הליך זה הוגש בלא שקמה למערערים זכות ערעור על ההחלטה מיום 9.3.2010, ועל כן דינו להימחק מן המרשם. על המערערים לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסכום של 2,000 ₪.
ניתנה היום, כ"ה בתשרי
תשע"א (3.10.2010).
גיא שני
ר ש ם