ע"א 3197/19י.ע.ר שיווק (ע.א.ש) בע"מ נ. הרשות הממשלתית למים ולביוב

1.

בערעור שבכותרת מתעוררות שתי סוגיות הטעונות הכרעה. האחת , האם יש להורות על סילוק הערעור על הסף בהיעדר זכות ערעור, כפי שנטען על ידי המשיבה; והשנייה , האם יש להורות על הפחתת שיעור העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית, כפי שנטען על ידי המערערת.

2.

הרקע העובדתי הדרוש לענייננו הינו כדלקמן: המערערת הגישה לבית הדין לענייני מים בחיפה (להלן גם: בית הדין ) ערר על החלטות המשיבה בנוגע להקצאות המים למערערת בשנים 2017 ו-2018, וכן על החלטתה של המשיבה לבטל הקפאה של צו הפסקת מים. בשלב מסוים הגישה המערערת בקשה לתיקון כתב הערר. ביום 24.2.2019 נדחתה הבקשה לתיקון כתב הערר (להלן: ההחלטה בבקשת התיקון ). בהחלטתו קבע בית הדין כי לנוכח דחיית בקשת התיקון מתבקשת המערערת להבהיר מה עמדתה באשר להמשך ניהול ההליך. ביום 17.3.2019 הודיעה המערערת כי לשיטתה שגה בית הדין בהחלטתו בבקשת התיקון; כי בכוונתה לנקוט הליך מתאים כנגד ההחלטה בבקשת התיקון; וכי מכל מקום, לנוכח ההחלטה בבקשת התיקון אין עוד טעם מעשי בהמשך בירור הערר במתכונתו הנוכחית. בהמשך להודעה זו של המערערת ניתן ביום 18.3.2019 פסק-דין על ידי בית הדין המורה על מחיקת הערר (להלן: פסק-הדין ).

3.

ביום 12.5.2019 הגישה המערערת ערעור בזכות על פסק-הדין לבית משפט זה. לאחר הגשת הערעור קבעה המזכירה הראשית כי על המערערת להפקיד עירבון בסך 30,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה. על רקע זה עתרה המערערת להפחתת סכום העירבון. בתשובתה לבקשה להפחתת סכום העירבון טענה המשיבה כי אין להיעתר לבקשה. עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי למערערת כלל לא עומדת זכות ערעור על פסק-הדין ולכן יש להורות על סילוק הערעור על הסף. המערערת הגיבה ביום 14.7.2019 לתשובת המשיבה וטענה כי אין בסיס לטענתה בדבר סילוק הערעור על הסף.

אדרש תחילה לטענת המשיבה באשר לסילוק הערעור על הסף ולאחר מכן לטענת המערערת בעניין שיעור העירבון.

4.

כפי שצוין, המשיבה סבורה כי למערערת לא עומדת זכות ערעור על פסק-הדין. בבסיס טענה זו של המשיבה עומדת העובדה, אשר אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, כי למעשה הערעור מופנה במהותו כנגד ההחלטה בבקשת התיקון . בשים לב לכך סבורה המשיבה כי המערערת לא "נפגעה" מפסק-הדין, ומכאן שהערעור על פסק-הדין מהווה למעשה "כסות לניסיונה הפסול של המערערת להשיג על 'החלטה אחרת' של בית המשפט קמא, אשר דחה את הבקשה של המערערת לתיקון כתב הערר". במילים אחרות, המשיבה סבורה כי משפסק-הדין הורה על מחיקת ההליך, לבקשת המערערת, הרי שהדרך היחידה שעמדה בפני המערערת על מנת להשיג על ההחלטה בבקשת התיקון היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור במועדים הקבועים בדין אשר תכוון אך כלפי החלטה זו (להבדיל מערעור בזכות על פסק-הדין).

5.

תחילה יובהר כי בהתאם להוראת סעיף 146 לחוק המים, התשי"ט-1959, פסקי דין והחלטות אחרות של בית הדין למים ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסקי דין והחלטות של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי (ראו גם, ע"א 8234/08

מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב נ' תדיר-גן (מתכת) , פיסקה 18 (2.12.2010); כן ראו תקנה 33 לתקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ"ו-1966). מכאן שהכללים לעניין דרכי ההשגה על "החלטה אחרת" או על "פסק-דין" של בית הדין למים זהים לכללי ההשגה ה"רגילים" הנהוגים באשר להחלטות ופסקי דין של בית המשפט המחוזי בהליך האזרחי.

כידוע, בהתאם לכללי הערעור בסדרי הדין האזרחי, משניתן פסק-דין "נבלעות" בו כל החלטות הביניים שקדמו לו ועל כן ניתן להשיג על כולן במסגרת ערעור (בזכות) על פסק-הדין (ראו, תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע"מ , פיסקה 7 (4.6.2012); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי

149 (מהדורה שלישית, 2012)). ואולם, בענייננו טוענת המשיבה כי לא ניתן לאפשר למערערת להשיג על החלטת ביניים שנבלעה בפסק-הדין בגדר הערעור בזכות עליו, וזאת משום שפסק-הדין עצמו ניתן לבקשת המערערת ועל כן הוא אינו "פוגע" בה.

דעתי שונה.

6.

עיון בפסיקה מלמד כי ההלכה שלפיה ניתן להגיש ערעור בזכות על פסק-הדין ובמסגרתו לתקוף גם את יתר החלטות הביניים שנבלעו בו, חלה גם כאשר אין בפסק-הדין – כשלעצמו – כל קביעה "פורמאלית" הפוגעת ביוזם ההליך, וגם כאשר כל מטרתו של יוזם ההליך היא להשיג בפני ערכאת הערעור על החלטות ביניים שניתנו בטרם מתן פסק-הדין, ולא על פסק-הדין עצמו.

7.

כך למשל, ברע"א 7053/16 טורקאן נ' יהודאי

(22.6.2017) נדון עניינו של בעל דין בתביעה שהתבררה בבית המשפט המחוזי, אשר הגיש בקשה למינוי כונס נכסים זמני וציין כי ככל שבקשתו זו תידחה מבקש הוא למחוק את התביעה כולה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למינוי הכונס ובשל כך אף הורה על מחיקת התובענה כמבוקש. יוזם הבקשה למינוי הכונס הגיש לבית משפט זה ערעור בזכות על פסק-הדין (יחד עם בקשת רשות ערעור שהוגשה לשם הזהירות). לאחר הגשת הערעור טען אחד מבעלי הדין האחרים כי לא עומדת במקרה זה זכות ערעור. כב' הרשם ג' לובינסקי-זיו דחה טענה זו וקבע כי ניתן להשיג על ההחלטה בבקשה למינוי הכונס במסגרת ערעור בזכות על פסק-הדין, בציינו בין היתר כי "העובדה שתובענה מסתיימת לבקשת יוזמהּ אינה חוסמת בהכרח את היוזם מלהגיש הליך ערעורי" ( שם

בפיסקה 6).

8.

במקרה אחר (רע"א 1092/18 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' שטראוס בריאות בע"מ , פיסקה 31 (25.12.2018)) נדונה בקשה להתנגדות לרישום פטנט אשר התבררה בפני סגנית רשם הפטנטים. במהלך הדיון בבקשת ההתנגדות הוגשה בקשה לתיקון בקשת הפטנט. סגנית רשם הפטנטים דחתה את בקשת התיקון, ועל החלטתה הוגש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי לא עומדת במקרה זה זכות ערעור על ההחלטה בבקשת התיקון. על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בפסק-הדין דחה בית משפט זה את הטענה כי ההחלטה בבקשת התיקון חרצה את גורל בקשת הפטנט, ובהקשר זה קבע כב' השופט ע' פוגלמן

כי "לצורכי ערעור 'נבלעות' בפסק הדין החלטות הביניים שקדמו לו. בערעור (בזכות) על פסק הדין אפשר להשיג עליהן... בעל דין שנפגע מהחלטה אחרת רשאי להשיג עליה אז בזכות. לדוגמה, במהלך הליך אזרחי חייב בית המשפט את התובע בהוצאות בשל בקשת ביניים...

בתום ההליך קיבל בית המשפט את התביעה ופסק לתובע את כל הסעד שביקש. התובע עדיין זכאי לערער ולהשיג על ההחלטה לחייב אותו בהוצאות. בדומה, גם אם סגנית הרשם תדחה את ההתנגדות של המשיבה למתן הפטנט למבקשת, המבקשת תוכל להשיג על ההחלטה בבקשת התיקון " ( שם , פיסקה 31 [ההדגשה שלי – ר' ג']).

9.

הנה כי כן – מקום בו ניתנה החלטת ביניים בטרם מתן פסק-הדין רשאי בעל דין להשיג עליה לאחר מתן פסק-הדין, במסגרת ערעור בזכות על פסק-הדין, וזאת גם אם בפסק-הדין לא נכללה מבחינה פורמאלית כל קביעה ה"פוגעת" באותו בעל-דין. אוסיף כי במקרה דנן, פסק-הדין ניתן אומנם לבקשת המערערת ואולם אין כל מחלוקת כי הבקשה למחיקת הערר באה אך ורק על רקע דחיית בקשת התיקון. על כן, גם אם מבחינה פורמאלית אין בפסק-הדין עצמו כל קביעה ה"פוגעת" במערערת, הרי שהשתלשלות העניינים הדיונית המלאה מלמדת כי לא ניתן לנתק באופן מלאכותי את פסק-הדין מן ההחלטה בבקשת התיקון – החלטה אשר אין מחלוקת כי יש בה משום "פגיעה" במערערת.

על רקע זה עומדת למערערת זכות להשיג על ההחלטה בבקשת התיקון במסגרת ערעור בזכות על פסק-הדין ואין מקום להורות על סילוקו של הערעור על הסף. הבקשה בעניין זה נדחית, אפוא.

10.

אשר לבקשה להפחתת העירבון: לא מצאתי בבקשה הלקונית והקצרצרה שהוגשה על ידי המערערת כל טעם מבורר המצדיק הפחתה בשיעור העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית. לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין באתי לכלל מסקנה כי הסכום שנקבע במקרה זה אינו חורג מן הסכומים המקובלים בהליכים דומים המוגשים לבית המשפט העליון.

העירבון יופקד אפוא עד ליום 31.7.2019, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

11.

בנסיבות העניין ובשים לב לדחיית בקשתה לסילוק הערעור על הסף, תישא המשיבה בהוצאות המערערת בסך 2,500 ש"ח.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.