ע"א 3254/02 בוזגלו מרדכי נ. כונס הרשמי

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון במסגרת הערעור שבכותרת.

התמונה הכללית העולה מן הבקשה היא, אמנם, של מצוקה כלכלית ממשית, המצדיקה לשקול בכובד ראש את הפטור המבוקש. עם זאת, אין הבקשה שלמה בפירוט ובתיעוד שצורפו לה. בבקשתו ובתצהיר שצורף לה לא ציין המערער תקבולים חודשיים משמעותיים בסך של 3,100 ₪ בגין קיצבאות ילדים. המערער גם לא צירף דפי חשבונות בנק, מהם ניתן יהיה ללמוד על היתרה העומדת לזכותו, על מסגרת האשראי העומדת לרשותו, ועל חסכונות, ככל שישנם. כמו כן, לא נמסרו כל פרטים בדבר השתכרותה של אשת המבקש. כל אלה מונעים היעתרות מלאה לבקשה שבפניי. אף לא נמסרו פרטים בדבר היכולת לגייס את סכום הערבון מאמו של המערער, אשר מפסק הדין של בית משפט קמא עולה כי סייעה למערער סיוע כספי משמעותי.

עם זאת, יש להביא בחשבון כי עמדת הכונס הרשמי בבית משפט קמא, לפיה הושארה בקשת המערער לשיקול דעת בית המשפט בהתחשב בכך שהמערער הוא מפרנס עיקרי של ילדיו ואשתו וחזרתו להליכי הוצאה לפועל תוביל לעיקולים רבים, מצביעה כי גם לדעת הכונס מצוקתו הכלכלית של המערער היא מצוקה אותנטית.

זאת ועוד. המדובר בהליך אשר עניינו הוא עצם יכולתו הכלכלית של המערער. לכך, כמו גם למעמדם היחסי של הצדדים, יש משקל רב בקביעת הערבון (ראו ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נה(5) 361). שיקולים אלה פועלים, במקרה זה, בכיוון של היעתרות לבקשה שבפניי. אכן, שיקולים אלה מקבלים ביטוי גם בפסיקת ההוצאות בסוג זה של הליכים, ודי להתבונן בהחלטות בית משפט קמא, אשר לא חייב את המערער בהוצאות, חרף דחיית טענותיו.

אוסיף, כי גם לא ניתן לקבוע, כי אין למערער טענות ממשיות, הראויות לבירור, במידה המצדיקה את הפטור המבוקש. בהקשר זה לא למותר לציין, כי בבית משפט קמא הותיר המשיב את בקשת המערער להכרזתו כפושט רגל, לשיקול דעת בית המשפט.

סופם של דברים, החלטתי לפטור את המערער מהפקדת ערבון בתיק זה.