בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3279/02
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
המערערים:
1.מר ושות' (1982) בע"מ
2.המגן חברה לביטוח בע"מ
3.אלתא תעשיות אלקט' בע"מ
4.מדינת ישראל - משרד הבטחון
נ
ג
ד
המשיב:
בן חיון רון
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 445/00 שניתן ביום 25.3.02 על ידי כבוד השופט ש' ברלינר
בשם המערערים:
עו"ד מנחם גושן
בשם המשיב:
עו"ד מטאנס שאער
פסק דין
1.המשיב, יליד 1968, נפגע ביום 30.6.97 בתאונת עבודה. התאונה אירעה במהלך עבודתו כקבלן עצמאי עבור המערערות במחנה צבאי ברמת הגולן. במהלך עבודתו, בה טיפל בתאורת החוץ של המחנה, טיפס המשיב על עמוד חשמל עשוי עץ, העמוד נשבר והמשיב נפל ארצה. כתוצאה מהנפילה נגרם לו שבר באגן ושבר במרפק שמאל. הוא נזקק לאישפוז ולטיפולים רפואיים, ובסופו של דבר נותרה לו נכות צמיתית בשיעור 28%.
כפי שהוסכם בין בעלי הדין בערכאה הראשונה, אם תוכח אחריות של מי מהנתבעות (המערערים), יהיו ארבעתם אחראים סולידרית לפיצוי המשיב. בית המשפט המחוזי אכן קבע שהמערערים אחראים בנזיקין כלפי המשיב. על פי קביעתו, כמזמיני העבודה וכבעלים וכמחזיקים של המחנה ורשת החשמל המותקנת בו, הם חבו חובת זהירות כלפי המשיב אשר נתבקש לבצע עבודות חשמל באותה רשת בה נכלל העמוד הנ"ל. מנסיבות המקרה ברור, לכאורה, שהעמוד לא היה יציב דיו וטמן בחובו סכנה לכל המטפס עליו. אשר על כן, ובאין ראיות לסתור, רשאי היה בית המשפט להסיק קיומה של רשלנות של המערערים באחזקתו של העמוד.
בית המשפט זקף לזכות המשיב, קבלן עצמאי ומנוסה, רשלנות תורמת בשיעור 20%, מנימוקים אותם פרט בפסק דינו. את סכום הפיצויים קבע בסך 946,200 ש"ח, בצירוף הוצאות ושכר טרחה.
המערערים בערעורם והמשיב בערעור שכנגד תוקפים את פסק הדין, הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק.
עיינו בפסק הדין על נימוקיו, ובאנו למסקנה שאין להתערב לא בשאלת האחריות לתאונה ולחלוקתה בין המערערים למשיב ולא בשיעור הפיצויים שנפסקו למשיב.
הערעור והערעור שכנגד נדחים, ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כה' בניסן
תשס"ג (27.4.2003).
ש ו פ
ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת