ע"א 3321/02 ויקטור פנסטרהיים נ. "מגדל" חברה לביטוח בע"מ

המשיבה בערעור הגישה בקשה לדחות את הערעור על הסף. המשיבה ציינה כי ערעור המבקש הוגש לבית המשפט ביום 19.4.02, למרות שפסק הדין התקבל במשרד בא-כוח המערער ביום 20.2.02.

המערער לא סתר את הטענה כי פסק-הדין הגיע למשרד בא-כוחו ביום 20.2.02. ואולם בא-כוחו טען כי הוא נעדר מהארץ בין התאריכים 15.2.02 ועד 24.2.02. לפיכך לטענתו התחיל מניין הימים רק ביום בו הומצא ההעתק לידיו, דהיינו עם שובו למשרדו משהייתו בחו"ל. לא נחה דעת בא-כוח המערער והוא מצא לנכון למתוח ביקורת על העובדה כי המשיבה ביצעה בדיקה אינקוויזיטורית בענין מועדי המצאת פסקי הדין.

קשה למצוא ממש בטענת המערער. המצאת פסק הדין למשרד בא-כוח המערער כמוה כהמצאת פסק הדין לבאי כוח הצדדים. אין יסוד לטענה לפיה מרוץ הזמנים מתחיל מן המועד בו מגיע עו"ד למשרדו, להבדיל מהמועד בו הומצא פסק הדין למשרדו.

לפיכך דין הבקשה לדחיית ההליך להתקבל.

המערער הגיש יחד עם תגובתו לבקשת דחייה בקשה להארכת מועדים. המערער סמך בעניין זה על העובדה שפסק הדין נמסר לידיו רק ביום 25.2.02 עם שובו מחו"ל. בא-כוח המערער מציין כי "בהעדרי לא נפתחים כתבי בי-דין הנשלחים למשרדי, ואין במשרדי עורכי דין נוספים המטפלים בעניין". כן טען המערער כי הודעת הערעור נשלחה לבית המשפט העליון ביום 8.4.02 או בסמוך לכך, אך ביום 15.4.02 הודיעו לו מ מדור קליטה כי הודעת הערעור לא התקבלה לרישום מחמת כך שלא צורף שיק לכיסוי האגרה.

המשיבה התנגדה להארכת מועד, והצביעה על כך שאין בידי המערער טעם מיוחד להארכת מועד.

אכן העובדה כי בא-כוח המערער שהה בחו"ל כמו גם העובדה כי נהלי העבודה במשרדו מונעים פתיחת כתבי בי דין עד הגיעו למשרדו אינם בבחינת טעם מיוחד להארכת מועד. אינטרס הסופיות של המשיבה בערעור איננו יכול להיות מוכתב על ידי נוהל פנימי חד צדדי של מערער כזה או אחר.

יתר על כן, בעת ששב בא-כוח המערער לישראל היה בידיו לעשות מאמץ ולהגיש כתב הערעור בתוך התקופה הקבועה בתקנות, או לכל הפחות לפנות בתוך התקופה האמורה לבית המשפט בבקשה להאריך את המועד. משלא עשה כן אין המערער יכול להלין על המשיבה על שהיא עומדת על כך שהערעור יידחה משעה שהוא לא הוגש במועד.

גם הטענה הנוגעת לאגרה איננה טענה. הגשת הערעור בלא תשלום אגרה או בלא בקשה למתן פטור מתשלומה או מתן ארכה לצורך תשלומה איננה מאפשרת את קיבולה לרישום. מכל מקום במועד בו התקבלה הודעת הערעור, אף בלא האגרה, כבר חלף המועד להגשת הערעור, וגם אם היה נחשב מועד זה למועד הגשת הערעור, היה הערעור נדחה עקב האיחור בהגשתו.

התוצאה היא שאני דוחה את הערעור.