ע"א 334/15 יד שרה נ. מרדכי פרץ הירשנבוים

1.המערערת קיבלה את המלצתנו ומשכה את ערעורה.

הערעור נדחה איפוא.

בא כוח המשיב עמד על חיוב המערערת בתשלום הוצאות המשיב בערכאה זו. בא כוח המערערת טען כי בנסיבות העניין אין מקום להשית הוצאות על מרשתו, ובפרט בהתחשב בכך שלשיטתו הערעור דנא אינו ערעור סרק. כמו כן צויין, כי שולמו למשיב פיצויים מוסכמים על פי פסק דינו של בית המשפט קמא וכן כי הושבו כל ההוצאות ששולמו בפועל על ידי המשיב במקרה דנן; זאת לצד תשלום הוצאות משפט בסכום שאינו מבוטל בערכאה הדיונית.

לא בלי התלבטות החלטנו שלא להשית הוצאות על המערערת בגין הדיון בערכאה זו.

2.הכספים שהופקדו מכוח החלטת כבוד השופט זילברטל

מיום 3.3.2015 יועברו למשיב.

3.בטרם קם בית המשפט מכסאו, הוגשה בקשת המערערת להבהיר את האמור בפיסקה 2 לעיל. לאחר שביקשנו לקבל את תגובת המשיב, ולאחר קבלתה, אנו מורים כדלקמן:

3.1. הערבות הבנקאית מיום 11.3.2016 לסכום של 33,917,950 ש"ח, שניתנה להבטחת סכום התמורה ששולמה עבור המגרש תועבר למשיב, בהתאם לאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בכפוף להשבת הזכויות במגרש למערערת, כשהן נקיות מכל זכות של צד ג'.

3.2. מאחר שהמערערת שילמה ביום 24.5.2016 את כספי הפיצוי המוסכם שהובטחו על-ידי הערבות הבנקאית מיום 11.3.2016 לסכום של 2,908,051 ש"ח, ישירות למשיב תוך ניכוי המס במקור המתחייב, תושב ערבות זו למערערת לאלתר.

3.3. הסכום של 200,000 ש"ח, שהפקידה המערערת בהתאם להחלטת כבוד השופט זילברטל , יושב למערערת לאלתר.

4.מובהר בזאת, כי סכומי פסק הדין שנפסקו לטובת המשיב בערכאה קמא, לרבות הפרשי ההצמדה והריבית שנקבעו עליהם, בגינם עומדים.