פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3345/13 מדינת ישראל נ. אליהו יוסף

ניתן ביום

בקצרה

מיסים · מועד מתן החלטה בהשגה על שומת מסערעור המדינה על פסק דין של ועדת הערר

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון קבע כי המועד הקובע לעניין הסתיימות השנה למתן החלטה מנומקת בהשגה על שומת מס הוא מועד משלוח ההחלטה לנישום ולא מועד קבלתה. נקבע כי אין מקום להבחנה פרשנית בין סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין לבין סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה. הערעור התקבל ללא צו להוצאות.

העובדות

ועדת הערר, ברוב דעות, קיבלה את הפירוש לפיו המועד הקובע הוא קבלת התשובה אצל המשיג, ודעת המיעוט אחזה בתורת המשלוח. המדינה ערערה על החלטת הוועדה לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המועד הקובע לעניין השנה שבסעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) הוא משלוח ההחלטה לנישום או קבלתה אצלו
  2. 2.האם יש להבחין בפרשנות בין סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין לבין סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה

הלכות

  1. 1

    המועד הקובע לעניין השנה למתן החלטה בהשגה על שומת מס הוא מועד משלוח ההחלטה ולא מועד קבלתה אצל הנישום

    ״איננו רואים איפוא מקום להבחנה פרשנית בין השניים, ועל כן גם בנידון דידן המועד הקובע לעניין השנה הוא״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כלל המבכר את מועד משלוח ההחלטה הוא ברור ופשוט להפעלה ולהוכחה, ואילו כלל הקובע את מועד קבלתה עלול לפתוח פתח לאי ודאות והתדיינויות עובדתיות

    ״כלל המבכר את המועד שבו נשלחה ההחלטה (כעמדת המערער), הוא ברור ופשוט להפעלה ולהוכחה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • השגה
  • שומת מס
  • המנהל
  • משלוח ההודעה
  • ועדת הערר
  • ערעור
  • מועד קובע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

3345/13

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט י' עמית

המערערת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. אליהו יוסף

2. מונטפילאר אינבסמנט הולדינגס לימיטד

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי תל אביב מיום 25.2.13 בו"ע 1354/08 שניתן על-ידי עו"ד ד'

מרגליות, רו"ח מ' לזר והשופט בדימ' ד' בר אופיר

תאריך הישיבה:

כ"ג בכסלו התשע"ה

(15.12.14)

בשם המערערת:

עו"ד טליה נעים

בשם המשיבים:

עו"ד יוסי קורן

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

המחלוקת בין בעלי הדין נוגעת לשאלה המשפטית האם הוראת סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג-1963, שלפיה "המנהל ישיב למשיג (נישום שהשיג על הודעת שומה – א"ר) את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה", משמעה תשובה שנשלחה לנישום המשיג או תשובה שנתקבלה אצלו . ועדת הערר, ברוב דעות, קיבלה את הפירוש של קבלת התשובה אצל המשיג. דעת המיעוט אחזה ב"תורת המשלוח". מכאן ערעור המדינה, הנסמכת על פסיקה קודמת (לרבות דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 נ' איקאפוד (2011), ובאופן עדכני על פסק הדין בע"א 3928/13 פקיד שומה ת"א 3 נ' נאמן (מיום 10.12.14)). פסק דין אחרון זה עסק בפרשנות – שם לסעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה (נוסח משולב), תשכ"א-1961 העוסק בין השאר בהשגה, בו הניסוח הוא "בתום שנה מיום שהוגשה השגה". נקבע בפסק הדין (פסקה 15) "כלל שיקבע כי המועד שבו יתקבל הצו אצל הנישום הוא המועד הקובע (כעמדת המשיב), עלול לפתוח פתח גדול לאי ודאות, לריבוי של התדיינויות עובדתיות... כלל המבכר את המועד שבו נשלחה ההחלטה (כעמדת המערער), הוא ברור ופשוט להפעלה ולהוכחה".

ב.

גם אם הניסוח בשני סעיפי החוק בהם עסקינן אינו זהה, המהות זהה לחלוטין מקום שעסקינן באותה מאטריה – השגות על שומת מס. איננו רואים איפוא מקום להבחנה פרשנית בין השניים, ועל כן גם בנידון דידן המועד הקובע לעניין השנה הוא משלוח ההודעה .

ג.

אין בכך כדי לומר שרשות המס צריכה להמתין ל"דקה ה-90" בהחלטה בהשגות ולהותיר פתח להתדיינויות אין קץ. אכן ישנן מקרים שבהם הנישום מנהל מו"מ כזה או אחר והשנה מסתיימת; אך לא זה צריך להיות הכלל. על כן איננו עושים צו להוצאות.

ד.

ולבסוף נזכיר שוב: עד מתי יהא בית משפט זה כתובת ערעורית על ועדת הערר?

ה.

הערעור מתקבל לפי האמור בלא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג בכסלו התשע"ה (15.12.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 9817/17מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ. מיטל אביבי רייךפסק-דין

הלכות

  1. 1המועד הקובע לעניין השנה למתן החלטה בהשגה על שומת מס הוא מועד משלוח ההחלטה ולא מועד קבלתה אצל הנישום
  2. 2כלל המבכר את מועד משלוח ההחלטה הוא ברור ופשוט להפעלה ולהוכחה, ואילו כלל הקובע את מועד קבלתה עלול לפתוח פתח לאי ודאות והתדיינויות עובדתיות