החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 337/99 אבי גולדבליט נ. דרור גלעזר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת סיכומים והפקדת ערבון בערעור אזרחיבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון ולהגשת סיכומים בערעור אזרחי לבית המשפט העליון, ובקשה למתן פסק דין מחמת היעדר סיכומים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן החלטה בבקשות להארכת מועד להפקדת ערבון ולהגשת סיכומים בערעור אזרחי ובבקשה למתן פסק דין מחמת היעדר סיכומים. נקבע כי יש לאפשר תיקון תקלה בהפקדת הערבון ולא לשלול את זכות הטיעון של המערערים בשל הארכות מועד שניתנו בהסכמה ועיכובים שאינם באשמתם. המערערים הורו להפקיד ערבון ולהגיש סיכומים תוך עשרה ימים.

העובדות

הערעור הוגש בשנת 1999 בעניין זיקת הנאה בכביש גישה ובחלוקת הוצאות אחזקתו. למערערים ניתנו הארכות מועד בהסכמה להגשת הסיכומים, והבקשה האחרונה להארכה נדחתה בהחלטה מיום 30.4.00 מחמת היעדר תצהיר. המערערים טענו כי הודעת הערבון נשלחה ושיק לכיסוי הערבון נשלח, והסיכומים הוכנו בסמוך למועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להפקדת ערבון ולהגשת סיכומים בערעור אזרחי?
  2. 2.האם יש למחוק את הערעור או לתת פסק דין מחמת היעדר סיכומים של המערערים?

הלכות

  1. 1

    כאשר נפלה תקלה בהליכי הפקדת הערבון, ראוי לאפשר את תיקונה בלא לקפח את זכויותיהם הדיוניות של המערערים.

    ״אם וככל שנפלה תקלה בהליכי הפקדת הערבון (בין מחמת המערערים ובין מחמת מזכירות בית המשפט), אני סבור שראוי לאפשר את תיקונה של תקלה זו בלא לקפח את זכויותיהם הדיוניות של המערערים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הארכת מועד שנקבעה בהסכמה ללא מסגרת חקיקתית, והעיכובים שאינם באשמת בעלי הדין, אינם מצדיקים שלילת זכות הטיעון והערעור המהותית.

    ״ובכך שהמדובר, כאמור, במועד שלא נקבע בחיקוק (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-) ואשר הוארך מעת לעת בהסכמה, איני רואה מקום לשלול מן המערערים את זכות הטיעון והערעור המהותית שלהם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערבון
  • סיכומים
  • פסק דין מחמת היעדר סיכומים
  • זכות הטיעון
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"א 337/99

- ו'

בפני:

כבוד הרשם אמיר זולטי

המערערים

:

1.

אבי גולדבליט

2.

אהובה גולדבליט

נגד

המשיבים

:

1.

דרור גלעזר

2.

ליה גלעזר

3.

צבי גילון

4.

פורמלי הרמן חיים פינקל

5.

פורמלי ז'נט פינקל

6.

פורמלי רשם לשכת רישום מקרקעין חיפה

בקשה

למתן פסק דין

ובקשה

להארכת מועד

בשם

המערערים: עו"ד אבי גולדבליט

בשם

המשיבים: עו"ד אביתר גושן

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון ולהגשת סיכומים מחד גיסא ובקשה למתן פסק דין מחמת היעדר סיכומים (ולחלופין להגשת סיכומי המשיבים בלבד) מאידך גיסא. לשם נוחות הדיון, ייקראו הצדדים בבקשות שבפני בהתאם למעמדם בתיק הראשי.

1.בין הצדדים מתנהל, מזה שנים, סכסוך שעניינו זיקת הנאה בכביש גישה המצוי בשטח הבניין שבבעלות המערערים והמחבר בין הבניין בו מתגוררים המשיבים לבין הרחוב, וכן חלוקת ההוצאות בגין אחזקתו של כביש גישה זה. במסגרת התובענה נשוא הערעור ביקשו המשיבים מתן סעד הצהרתי, לפיו מוקנית להם זיקת הנאה בכביש הגישה האמור וכן צו שיחייב את המערערים לאפשר למשיבים לתחזק את כביש הגישה ויחייבם גם ליטול חלק בעלויות האחזקה. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא, השופט ד"ר ביין) נעתר לבקשות ולפיכך הוגש הערעור לבית משפט זה. הערעור הוגש ביום 17.1.99. ביום 28.1.99 נשלחה למערערים הודעה על קביעת ערבון. ביום 18.10.99 הוצא צו לסיכומים. המועד להגשת סיכומי המערערים הוארך בהסכמה עד ליום 31.3.00. ביום 13.4.00 הגיש בא כוח המשיבים "הודעה לבית המשפט" בה הודיע, כי המערערים לא הגישו את סיכומיהם עד למועד זה וכי המשיבים אינם מוכנים להוסיף ולהסכים להארכות מועד, עקב גילם המבוגר והתמשכות ההליכים. ביום 17.4.00 הגישו המערערים בקשה להארכת מועד נוספת (עד ליום 15.5.00), בלא תגובת המשיבים, מן הטעם שבא כוחם עקר למשרד חדש ועקב כך לא אותר על ידי המערערים. בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטה מיום 30.4.00 (המועד בו הובאה בפני). בין היתר הואיל ולא נתמכה בתצהיר והואיל וסברתי, כי המאמצים לקבלת תגובתם של המשיבים לא מוצו. החלטתי זו הומצאה לבא כוח המשיבים ביום 7.5.00. אולם ככל הנראה הגיעה לבא כוח המבקשים רק ביום 18.5.00.

2.לדברי בא כח המערערים (שהוא גם המערער מס' 1) הודע לו ביום 17.5.00, כי לא נמצא בתיק הערעור ערבון מטעמו. זאת הגם שעוד ביום 28.2.99 שלח שיק לכיסוי סך הערבון (תצלום השיק ומכתב הלוואי מצורפים לבקשה שבפני ולתצהיר שהוגש במסגרתה). המערערים מוסיפים וטוענים, כי עצם העובדה שבמסגרת הערעור ניתן צו לסיכומים מתיישבת אף היא עם הפקדת ערבון - שאם לא כן היה הטיפול בתיק מעוכב והוא אף היה מועמד למחיקה. עוד טוענים המערערים, כי סיכומיהם היו מוכנים ביום 15.5.00 (בטרם קיבלו את החלטתי מיום 30.4.00), במועד זה נשלחו גם בפקסימיליה למשרדו של בא כוח המשיבים.

3.המשיבים, מצדם, הגישו (ביום 17.5.2000) בקשה למתן פסק דין בהיעדר סיכומים מטעם המערערים - ולחלופין - למתן צו להגשת סיכומים מטעמם בלבד. בתצהיר התומך בבקשה מצהירים שנייים מן המשיבים, כי הארכות המועד שניתנו למועדים שלאחר ה - 31.1.00 לא היו על דעתם, כי כאנשים מבוגרים שבריאותם אינה תקינה הם מבקשים לשים קץ לסכסוך רב השנים, כי בא כוחם הודיע לבא כוח המערערים, כי ימתין להגשת בקשה למתן פסק דין רק עד לאחר חג הפסח (ה - 27.4.00) וכי עם חלוף מועד זה בלא הגשת הסיכומים הודיע לו על כוונתו להגיש בקשה כאמור לעיל.

4.אפתח תחילה בהתייחסות לבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון. על פני הדברים, איני רואה מניעה לקבלת דברי בא כוח המערערים לעניין זה - נוכח תצלום המכתב והשיק שצירף לתצהירו לעניין זה, בהתחשב בעובדה שמזכירות בית המשפט נהגה בתיק כאילו הופקד בו ערבון ובכך שהמשיבים לא עוררו מעולם עניין זה. אי-לכך, אם וככל שנפלה תקלה בהליכי הפקדת הערבון (בין מחמת המערערים ובין מחמת מזכירות בית המשפט), אני סבור שראוי לאפשר את תיקונה של תקלה זו בלא לקפח את זכויותיהם הדיוניות של המערערים. אי לכך, אני מורה למערערים להפקיד את הערבות שבהפקדתה חוייבו (בהתאם לתנאים שנקבעו ב"הודעה בדבר קביעת ערבון" מיום 24.1.99) וזאת תוך עשרה ימים ממועד המצאתה של החלטה זו.

5.באשר להארכת המועד המבוקשת - מטיעוני הצדדים עולה, כי למערערים ניתנה בהסכמה הארכת מועד מצטברת (בין במפורש ובין במשתמע, בין על דעת המשיבים עצמם ובין שלא על דעתם) מתחילת דצמבר 1999 עד ליום 27.4.00. עובר למועד פקיעתה של הארכת המועד האחרונה הגישו המערערים בקשה נוספת להארכת מועד. בשל תקלה כלשהי, חלו עיכובים הן בהבאת הבקשה בפני והן בהמצאת החלטתי במועד (באופן שהיה מאפשר למערערים להגיש בקשה מתוקנת, כפי שעשו רק ב - 22.5.00). בהתחשב בעיכובים האמורים (שאינם נובעים מאשמם של בעלי הדין); בעובדה שהמבקשים לא גילו זלזול או הזנחה, פנו במסגרת הזמן שעוד עמד לרשותם ועמדו, בסופו של דבר במועד המבוקש על ידם - כשלושה שבועות לאחר תום המועד המוסכם, כך שסיכומיהם הוכנו בינתיים והם ערוכים להגשה; בעובדה שהחריגה מן המוסכם אינה רבה; ובכך שהמדובר, כאמור, במועד שלא נקבע בחיקוק (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-) ואשר הוארך מעת לעת בהסכמה, איני רואה מקום לשלול מן המערערים את זכות הטיעון והערעור המהותית שלהם (וראו: ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית

(תשנ"ט) 103-117). אם וככל שחלו עיכובים בקידום הערעור, יש לקוות, כי הם באו עתה לקיצם ולהחזיר את הערעור למהלכו התקין.

6.המערערים יפקידו איפוא ערבון, כאמור לעיל, תוך עשרה ימים ממועד המצאתה של החלטה זו וימציאו את סיכומיהם לבית המשפט תוך תקופה זו. מניין הימים להגשת סיכומי המשיבים יחל ממועד המצאתה של החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ג באייר תש"ס

(28.5.2000).

אמיר

זולטי, רשם

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99003370.

O04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר נפלה תקלה בהליכי הפקדת הערבון, ראוי לאפשר את תיקונה בלא לקפח את זכויותיהם הדיוניות של המערערים.
  2. 2הארכת מועד שנקבעה בהסכמה ללא מסגרת חקיקתית, והעיכובים שאינם באשמת בעלי הדין, אינם מצדיקים שלילת זכות הטיעון והערעור המהותית.