ע"א 3371/06 בלה וילנר נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

1.לפני בקשה להמרת עירבון הנדרש בהליך שבכותרת בסך 25,000 ₪ בבטוחה אחרת. עניינו של ההליך בהשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 1.3.06, לפיו חוייבה המבקשת לחתום על שטר משכנתא על דירת מגוריה (להלן: הדירה) לטובת המשיבה 1, לצורך הבטחת הלוואה שנטלו בתה וחתנה – המשיבים 2 ו-3 – בגובה 735,000 ₪ לשם רכישת אותה הדירה ממנה. עובר למתן ההלוואה, הוצגה לפני המשיבה 1 התחייבות חתומה על-ידי המבקשת לרישום משכנתא כאמור. המבקשת לא התייצבה לדיון בבית המשפט קמא, מאחר ולטענתה מצבה הרפואי לא איפשר זאת. בית המשפט קמא לא מצא באישורים הרפואיים שהוצגו לפניו צידוק מספיק לאי התייצבותה ולכן הוחלט להתעלם מתצהיר המבקשת וניתן פסק הדין בהיעדרה. מכאן הערעור.

2.המבקשת מבקשת להחליף את הערבון הנדרש ומציעה כי אם ייפסקו הוצאות לטובת המשיבה, ייחשבו אלה ל"הוצאות גבייה" כחלק משטר המשכנתא שימומש במסגרת ההוצאה לפועל. זאת, שכן המבקשת טוענת כי ערכה של הדירה עולה על סכומם של החוב למשיבה בגין ההלוואה והעירבון הנדרש גם יחד. לטענת המבקשת, מצבה הבריאותי לקוי ומצבה הכלכלי בכי רע. הכנסתה היחידה היא גמלת הביטוח הלאומי ומחצית גמלת בעלה המנוח, ולמעשה היא חסרת כל רכוש הניתן למימוש לצורך הפקדת הערבון הנדרש. לבסוף טוענת המבקשת כי סיכויי ההליך טובים. בהחלטתי מיום 31.5.06 ביקשתי כי המבקשת תבהיר את טענותיה לעניין ערך הדירה, מצבה הכלכלי ויכולתה לממן ייצוג משפטי. ביום 26.6.06 הגישה המבקשת הבהרה כנדרש. לטענתה, ועל-פי חוות דעת שמאי המצורפת לתגובתה, מוערכת הדירה בכמיליון ₪, ולפיכך ערכה עולה על ערך החוב למשיבה. לעניין מצבה הכלכלי טוענת המבקשת ליתרת חובה בחשבון העו"ש בסך 45,176 ₪, ולעיקולים שונים המוטלים על חשבון זה בגין חובות בסך כולל של 335,257 ₪ בקירוב. המבקשת מבהירה כי עלות ייצוגה המשפטי מינימאלית, ועומדת על סך של 1,600 ₪ בלבד.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה עומד חובה של המבקשת נכון לעת הזו על למעלה מ-860,000 ₪, וזאת ללא תוספת שכר טרחת עורכי דין וכונס נכסים. סכום החוב צפוי לגדול עד שיישמע הערעור דנן ובוודאי יעלה על שווי הדירה בניכוי הוצאות כינוס הנכסים. המשיבה טוענת כי גם אם ערכה של הדירה אכן נאמד בכמיליון ₪, הרי שהניסיון מלמד כי מימוש כפוי של נכס גורם לקבלת מחיר הנמוך יותר ממחיר השוק. המשיבה מוסיפה כי המבקשת לא מסרה מידע מלא לעניין מצבה הכלכלי, שכן בתגובתה לא פרטה כנגד אילו בטחונות אישר הבנק בו מחזיקה המבקשת את חשבון העו"ש שלה אשראי כה גבוה, וכן לא פרטה את מצבת נכסיה. לבסוף טוענת המשיבה כי סיכוי ההליך אינם טובים שכן המבקשת התנערה מהתחייבותה לשעבוד הדירה. לאור כל זאת טוענת המשיבה כי יש לדחות את בקשת המרת הערבון דנן.

4.לאחר בחינת הבקשה והחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא הינה כי על בעל דין המערער מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד. עם זאת, רשאי בית המשפט להורות על מתן "ערובה סבירה אחרת" במקום ערבון, וזאת מכוח תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. על כן השאלה שבפניי הינה האם פרשה המבקשת תשתית מספקת אשר תאפשר לקבוע, כי הערבות החלופית שהציעה יכולה להבטיח את הוצאות המשיבים כיאות. בענייננו, לא ניתן לאמוד בעת הזו מה יהא גובה חובה של המבקשת למשיבה עת יוכרע הערעור דנן, והאם יעלה על ערך הדירה. לפיכך אפשרות מימוש המשכון שעל הדירה לא יכולה לשמש "ערובה סבירה אחרת" להבטחת הוצאות המשיבה. בנוסף, מימוש המשכון שעל הדירה הן לשם כיסוי החוב והן לשם תשלום הוצאות המשיבה אם ייפסקו כפי שהציעה המבקשת אינו ניתן למימוש מיידי וזמין, אלא כרוך בהליך כינוס נכסים. יש גם ממש בטענה לפיה אין זהות בין מחיר הנכס בשוק החופשי לבין מחירו במכר כפוי תוך ניכוי הוצאות כינוס הנכסים. לפיכך לא שוכנעתי כי במידה וייפסקו הוצאות לטובת המשיבה במסגרת ההליך שבכותרת תוכל היא לגבותן במהירות האפשרית וללא כל מאמץ בנסיבות העניין, באופן השקול לערבון במזומן או ערבות בנקאית. אשר על כן, דין הבקשה לחלופת ערבון להידחות. עם זאת, ולמרות חסרים שונים בהוכחה, שוכנעתי כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו בטוב, וכי אין ברשותה או בטווח השגתה הקרוב סכום כפי שיעור הערבון שנקבע בהליך זה. בבחינת סיכויי ההליך שוכנעתי, כי על אף שלכאורה הסיכויים אינם גבוהים במיוחד הרי שיש לאפשר למבקשת למצות את יומה ולטעון את מלוא טענותיה בטרם יוכרע עניינה. לאור זאת שוכנעתי כי נסיבות המקרה מצדיק הפחתת העירבון במזומן או בערבות בנקאית לסך של 10,000 ₪. היתרה בסך 15,000 ₪ תהא נתונה לקיזוז מכספי מימוש הדירה.

5.התוצאה היא כי ערבון בסך 10,000 ₪ יופקד תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו. תוך מועד זה תפקיד המבקשת הודעת קיזוז בלתי מותנית המאפשרת למשיבה לקזז מיתרת כספים שיגיעו למבקשת בגין מכירת הדירה, עד לסך של 15,000 ₪ בגין הוצאות ושכר טרחה שיפסקו לטובת המשיבה בהליך שבכותרת, אם יפסקו. בהיעדר הפקדה כנדרש, ירשם ההליך שבכותרת לדחיה בלא התראה נוספת.