ב בית המשפט העליון
ע"א 3391/01 - ג'
ע"א 3590/01
ע"א 3391/01
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט ד' דורנר
כבוד השופט י' אנגלרד
המערער
והמשיב-שכנגד:
שלמה בר-שאן
נגד
המשיב 1 והמערער שכנגד : יחזקאל ג'ורג'
המשיב ים : 2. ברוך דיינים
3.מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"א 3590/01
המערערת והמשיבה-שכנגד: מגדל חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיב 1 והמערער-שכנגד: יחזקאל ג'ורג'
המשיבים: 2. שלמה בר-שאן
3. ברוך דיינים
ערעורים וערעור-שכנגד על פסק-דינו
של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 15.3.01 בת"א 1184/94 שניתן
על-ידי כבוד השופטת ד' פלפל
תאריך הישיבה: ט"ו בתמוז תשס"ב (25.6.02)
בשם המערער בע"א 3391/01: עו"ד י' אוסישקין
בשם המשיב 1 בע"א 3391/01: עו"ד י' חדאד
בשם המשיבים 3-2
בע"א 3391/01: עו"ד א' בקרמן
פ ס ק - ד י ן
בעצת בית המשפט הסכים המשיב 1, מר ג'ורג' יחזקאל, לקבלת ערעורה של מגדל חברה לביטוח בע"מ בע"א 3590/01, וכן חזר בו מן הערעור-שכנגד שהגיש במסגרת התיק האמור. מכוח הסכמתו הננו מקבלים את הערעור בע"א 3590/01 ומבטלים את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי ככל שהוא מתייחס למערערת. הערעור-שכנגד שהגיש המשיב 1 בתיק הנ"ל נדחה. אין צו להוצאות בתיק זה.
המערער בע"א 3391/01, שלמה בר-שאן, טען כי בית המשפט המחוזי שגה בסירובו לדחות את תביעת המשיב 1 (מר ג'ורג' יחזקאל) מחמת התיישנות. העיון בטענות הצדדים הובילנו למסקנה כי טענת ההתיישנות של המערער דנא ראויה הייתה להתקבל, ומטעם זה היה על בית המשפט המחוזי לדחות את תביעת המשיב 1 נגד המערער. תביעת המשיב 1 נגד המערער התבססה על עוולת הרשלנות.
המעשים והמחדלים שיוחסו על-ידו למערער התרחשו, לפי הנטען, בשנים 1985-1982, ואילו את תביעתו נגד המערער הגיש המשיב 1 בשנת 1994, היינו כשנתיים ויותר לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. טענות בא-כוחו של המשיב 1 לא שיכנעונו כי עד לשנת 1990 שולחו לא ידע, ובאופן סביר אף לא יכול לדעת, אודות קיומה של הרשלנות שעליה ייסד את תביעתו. למען השלמות נוסיף כי המכתב שערך המערער ביום 19.6.1992, על-פי כתבו ורוחו, נועד לסייע למשיב 1 להתגבר על טענת התיישנות אפשרית כלפי תביעתו מצד "מגדל". אך אין במכתב זה דבר וחצי דבר - היכול להעיד על נטילת חבות מצדו כלפי המשיב 1, שבכוחה להחיות את תקופת ההתיישנות לתביעתו כלפיו.
שמא נפיס את דעת המשיב 1 בכך שנוסיף, כי משנמצא כי תביעתו נגד "מגדל" התיישנה, ממילא לא יכלה להיווצר בידו עילת תובענה נגד המערער בתיק זה בשל מעשים שייחס לו לאחר תפוגת ההתיישנות.
הערעור בע"א 3391/01 מתקבל, אפוא, ופסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ככל שהוא מופנה נגד המערער, מתבטל. יתר חלקי ערעורו של המערער, וכן ערעורו-שכנגד של המשיב 1 בתיק זה,
נדחים. בנסיבות העניין החלטנו להימנע מעשיית צו להוצאות גם בגדר תיק זה.
ניתן היום, ט"ו בתמוז תשס"ב
(25.6.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת
ש ו פ ט