ע"א 3397/11 זהרה כנעאן נ. ד"ר חאלד דיאב

לפניי בקשה להורות על מחיקת הודעת-הערעור או לחילופין על החזרתה למערער לצורך תיקונה. הערעור נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הכריע לטובת המשיב בשאלת הבעלות על חלקות-קרקע בעיר טמרה. פסק-הדין משֹתרע על עשרה עמודים, ולטענת המשיב, הודעת הערעור – שאורכה 20 עמודים – אינה עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שזו לשונה: "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי"). המערערת מצדה סבורה כי לא נפל בהודעת הערעור פגם המצדיק את מחיקתה או תיקונה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המסגרת הנורמטיבית בסוגיה המונחת לפניי נקבעה בהחלטתו של כבוד הרשם י' מרזל בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (לא פורסם, 8.5.2005). בהחלטה זו נפסק כי ככלל בית המשפט אינו משמש "עורך-על" של כתבי-הטענות. לבעל-הדין עומדת זכות הטיעון; בידו לקבוע את מסגרת הטיעון, ובידו לנסח ולערוך כרצונו את כתב-הערעור. עם זאת, זכות הטיעון של בעלי-הדין אינה בלתי-מוגבלת, ויש לאזנה אל-מול אינטרסים חשובים אחרים ובהם: זכותו של בעל-הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; האינטרס בקיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; והאינטרס בדבר ניהולו היעיל של ההליך המשפטי, לטובת בעלי-הדין והתפקוד התקין של מערכת השפיטה בכלל.

לאור השיקולים האמורים, ולאור החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי-הדין ו"ריבונותם" על כתבי טענותיהם, בית המשפט בדרך-כלל לא יורה על מחיקת טענות מכתב הערעור, וייחד את סמכותו בהקשר זה למקרים חריגים שבהם "קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או בתפקוד המערכת השיפוטית" (עע"מ 4573/08 איזוטופ בע"מ נ' עיריית אשדוד (לא פורסם, 16.7.2008)). עוד נפסק, כי אין לקבוע מסמרות בשאלת היקפו הראוי של כתב-הערעור, וכי שאלה זו תוכרע בכל מקרה לפי נסיבותיו הפרטניות (עניין כהן הנ"ל, פס' 6 להחלטה; ראו גם ע"א 2997/10 הוכמן נ' גורדי פרוייקטים (1995) בע"מ (לא פורסם, 2.6.2010)).

בענייננו, הודעת-הערעור – שאורכה 20 עמודים (תוך שמירה על ריווח בין השורות והפסקאות) – יכולה הייתה להיות מנוסחת באופן תמציתי יותר. עם זאת, בנסיבות העניין, ולאור המדיניות הנוהגת בהקשר זה, לא מצאתי כי הודעת הערעור כה ארוכה ומפורטת עד שיש לסווג את המקרה דנן כאחד מאותם מקרים חריגים שבהם מוצדקת התערבותו של בית-המשפט באופן ניסוחו ועריכתו של כתב-הערעור. לא מצאתי גם כי הודעת-הערעור מנוסחת באופן היוצר קושי ממשי להבין את גדר המחלוקת בין הצדדים ולהתגונן מפני הטיעונים המועלים בה. למותר לציין כי שני הצדדים יידרשו לערוך את סיכומיהם בהיקף שנקבע בצו הסיכומים, ובנסיבות העניין יש בכך כד ליתן מענה הולם גם לצורך באיזון דיוני.

אציין, כי אין מקום להכריע בשלב זה בטענות המשיב בדבר שינוי חזית. טענות אלה שמורות למשיב, והוא רשאי להעלותן בסיכומיו.

הבקשה נדחית, אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.