פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3413/22 -
א'
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המערערת:
עיריית בקה אל גרבייה
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד ארז חבר
2. עו"ד רון חכים
3. עו"ד ליאור מזור
בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגנית
הנשיא ב' טאובר), מיום 20.3.2022 בחדל"ת 36046-12-21
בשם המערערת:
עו"ד יניר גור;
עו"ד זאב מוק
המשיבים:
בעצמם
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בחדל"ת 36046-12-21 מיום 20.3.2022, בגדרה חויבה המבקשת לשלם לקופת ההסדר של חברת מחאמיד תופיק – חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן: החברה ) סך של 2,223,916 ש"ח בגין עבודות שביצעה החברה עבור המבקשת.
2.
ביום 16.12.2021 ניתן צו ארעי על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בהליך הנ"ל המורה על עיכוב ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד החברה. ביום 29.12.2021 מונו המשיבים כמנהלי הסדר לחברה, וביום 13.3.2022 אישר בית המשפט המחוזי הסדר חוב בעניינה והמשיבים מונו כנאמנים ליישומו. בין לבין, ביום 26.1.2022 הגישו המשיבים בקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי, ועתרו לחייב את המבקשת לשלם לקופת ההסדר של החברה סך של 2,223,916 ש"ח בגין עבודות שביצעה החברה עבור המבקשת. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, קבע כי החברה השלימה את ביצוע העבודות כנדרש, וחייב כאמור את המבקשת לשלם לקופת ההסדר את הסכום הנ"ל.
3.
המבקשת הגישה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור – היא הבקשה שלפניי.
4.
בבקשתה, טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור טובים וכי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, החברה לא השלימה את ביצוע העבודות שהתחייבה לבצע. אשר למאזן הנוחות, נטען כי לנוכח מצב החברה, לא יעלה בידי המבקשת להיפרע מהמשיבים אם תזכה בערעורה, באשר המבקשת תהיה רק אחת מבין מאות נושי החברה. מנגד, המשיבים טוענים כי הערעור מכוון, בעיקרו של דבר, לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, שלפיהן העבודות הושלמו, ולפיכך סיכוייו – נמוכים. בנוגע למאזן הנוחות הודגש כי הכספים שנגבים על-ידי המשיבים במהלך תקופת ההסדר מוחזקים על-ידם בנאמנות עד להשלמת הסדר הנושים; וכי בהתאם לא ייעשה שימוש בכספים שיתקבלו מהמבקשת בהליך דנן לשם חלוקת דיבידנד לנושי החברה עד להכרעה בערעור.
5.
לאחר בחינת הבקשה ותגובת המשיבים לה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, בכפוף להתחייבות המשיבים, כאמור לעיל וכפי שיפורט להלן.
6.
כידוע, הגשת ערעור כשלעצמה אין בה כדי לעכב את פסק הדין מושא הערעור, ועל המבקש לעכב את ביצועו להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו, מני רבים, רע"א 9638/17 אבו חמד נ' אסדי את בדחי אלקטרו מכניקה מערכות בע"מ , בפס' 10 (18.2.2018)). דברים אלו מקבלים משנה תוקף בכל הנוגע לפסק דין המטיל חיוב כספי, שהרי ככלל, הנזק כתוצאה מתשלום סכום כסף אינו בלתי הפיך (ראו, למשל, ע"א 9630/17 יניב נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ , בפס' 7 (28.1.2018)). הכלל הוא אפוא שפסק דין המטיל חיוב כספי יעוכב רק בהינתן חשש ממשי להיעדר יכולת להשיב את הכספים במידה שיתקבל הערעור (ע"א 388/16 ברזל נ' מוסדות נחמת ציון ירושלים (בפירוק) , בפס' 18 (20.1.2016)).
7.
בענייננו, כאמור לעיל, המשיבים הדגישו כי הכספים שיתקבלו מהמבקשת בהליך דנן יוחזקו על-ידם בנאמנות, מבלי שייעשה בהם שימוש עד להכרעה בערעור לצורך חלוקת דיבידנד לנושי החברה. לנוכח האמור, מתאיין במידה רבה החשש שלא יעלה בידי המשיבים להחזיר את הכספים למבקשת במידה שערעורה יתקבל. מאזן הנוחות אינו נוטה אפוא לטובת המבקשת, ובנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשתה, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לנוכח מרכזיותו של שיקול מאזן הנוחות בשאלת עיכוב הביצוע (ראו והשוו: ע"א 4727/19 אבו מנה נ' ראוף , בפס' 5 (31.7.2019)).
8.
הבקשה נדחית אפוא. הסכום שבו חויבה המבקשת בבית המשפט המחוזי יועבר לקופת ההסדר של החברה המנוהלת על-ידי המשיבים, שיותירו את הסכום הנ"ל בקופה עד להכרעה בערעור.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו בסיון התשפ"ב
(14.6.2022).
ש ו פ ט ת