פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
3432/16
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
המערערים:
1.
פלונית
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
ד"ר אבו ג'בל סמיה
2. ד"ר וכים סוהיר
3. ד"ר אילנה צ'רבינסקי
4. גב' רונית בריל זמיר
5. שירותי בריאות כללית
6. גולן – לפיתוח הכפרים הערביים
ערעור על פסק הדין
של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א 34380-12-13 מיום 31.3.2016 שניתן על-ידי
השופט ע' טאהא
תאריך הישיבה:
כ"ד בניסן התשע"ז
(20.04.2017)
בשם המערערים:
עו"ד רון וורמברנד; עו"ד ארז גוטמן
בשם המשיבים 1, 2 ו-6:
עו"ד ראמי אבו ג'בל
בשם המשיבות 3-5:
עו"ד תמר קרת; עו"ד קרין בר
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
1.ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא ) מיום 31.3.2016 בת"א 34380-12-13, בגדרו נדחתה תביעת המערערים לייחס למשיבים רשלנות רפואית מסוג הולדה בעוולה.
2.בשנת 2004 נולדה למערערים בתם הבכורה (להלן: ס' ), אשר סובלת ממום מולד, המתבטא בפגיעה קשה במערכת העצבים המרכזית. לאחר מכן, נכנסה המערערת להריון נוסף, שאותו הוחלט להפסיק בשל מצבה הנפשי הקשה באותה עת. בשנת 2006 נכנסה המערערת להריון שלישי, הוא ההריון נשוא הערעור שלפנינו. בשל מצבה של ס' הופנתה המערערת על-ידי המשיבה 1 (להלן: ד"ר אבו ג'בל ) לייעוץ גנטי, כאשר בהפניה צוין כי "בבית ילדה הסובלת מפרכוסי חום" . המערערת לא פנתה לייעוץ כאמור. לאחר כחודש הופנתה המערערת בשנית לייעוץ גנטי, זאת הפעם על-ידי המשיבה 2 (להלן: ד"ר וכים ), אשר ציינה בהפניה כי בתה של המערערת סובלת מאפילפסיה.
3.ביום 8.11.2006 הגיעה המערערת לייעוץ גנטי אצל המשיבה 3 (להלן: ד"ר צ'רבינסקי ), אשר המליצה על ביצוע בדיקת אולטרסאונד מסוג 'סקירה מורחבת', והסבירה למערערת אודות בדיקת דיקור מי שפיר. ד"ר צ'רבינסקי ציינה במכתב סיכום הייעוץ כי קיים סיכון מוגבר להישנות המום ממנו סובלת ס', וכי לשם הערכה מדויקת של סיכון זה יש להביא את ס' ואת הרשומה הרפואית בעניינה לבדיקה במכון הגנטי. במסמכים הפנימיים של המכון נכתב כי "אפשרות TOP
(הפסקת הריון – נ' ס') הוסברה" . לבקשת המערערת בוצעה בה עוד באותו יום בדיקת דיקור מי שפיר, וביום 16.11.2006 בוצעה 'סקירה מורחבת'; תוצאות שתי הבדיקות היו תקינות. למרות שתואם לה תור לייעוץ גנטי נוסף, לא שבה המערערת למכון. ביום 21.2.2007 נולדה בתם השניה של המערערים (להלן: ת' ), הסובלת ממום מולד קשה, בדומה לאחותה.
4.המערערים טענו בבית המשפט המחוזי כי ד"ר אבו ג'בל וד"ר וכים פגמו בייעוץ הגנטי שניתן להם, כאשר בהפניות שכתבו לא הוצג כיאות מצבה של ס', ולא צוינה הפסקת ההריון שביצעה המערערת. בנוסף, טענו המערערים כי ד"ר צ'רבינסקי והמשיבה 4 (להלן: ד"ר בריל זמיר ) זנחו את עניינה של המערערת לאחר הייעוץ הגנטי, אשר ניתן מבלי לדעת את מצבה הרפואי של ס' לאשורו. עוד נטען כי אם ד"ר צ'רבינסקי היתה מודעת למצבה של ס', ובצירוף ממצאים רפואיים נוספים, היא היתה מעלה לפני המערערת את האפשרות להפסקת ההריון, שלא בכפוף לביצוע בדיקות נוספות; והאחרונה אכן היתה מחליטה להפסיק את ההריון.
5.בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים באשר למעורבותה של ד"ר בריל זמיר בייעוץ הגנטי שניתן למערערת, וקבע כי הייעוץ הגנטי שניתן על-ידי ד"ר צ'רבינסקי היה מקיף, ממצה, ומבוסס על ידיעת מצבה הרפואי של ס' לאשורו. כמו כן נקבע, כי הוסבר למערערת על האפשרות להפסקת ההריון, ללא קשר לביצוע בדיקות נוספות; כאשר המערערת היא שעמדה על ביצוען בשל הסכם בינה לבין בעלה, לפיו ההריון יופסק רק אם ממצאי הבדיקות לא יהיו תקינים. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי בהתחשב בממצאי הבדיקות, החלטת המערערת להמשיך בהריון היתה סבירה בנסיבות העניין, ועל כן אין ממש בניסיונה לייחס את החלטתה זו להעדרו של הסבר מספק באשר להפסקת ההריון. בנוסף, נקבע כי המערערת הבינה שגם בתוצאה תקינה של דיקור מי שפיר אין ערובה לכך שהעובר ייוולד בריא. כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי, כי גם אם היתה ד"ר צ'רבינסקי מודעת להריון שהופסק ולסיבות הפסקתו, הדבר לא היה משנה את הייעוץ בכל הנוגע להריון הנדון.
6.לבסוף, נקבע כי לא נמצאה התרשלות בהתנהלותן של ד"ר צ'רבינסקי וד"ר בריל זמיר; וכי על כל פנים, אין קשר בין הייעוץ הגנטי וההסבר שניתן למערערת על אודות הפסקת ההריון, לבין החלטתה להמשיך בו. כמו כן, לא נמצא קשר בין ההפניות שנתנו ד"ר אבו ג'בל וד"ר וכים למערערת, לבין הייעוץ הגנטי וההסברים שניתנו בגדרו.
7.למקרא פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולאחר שנדרשנו לטענות הצדדים בערעור, אשר הוצגו לפנינו הן בכתב, הן בעל-פה בדיון שנערך ביום 20.4.2017, אנו סבורים כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי; כי ממצאים אלו תומכים במסקנתו המשפטית; וכי אין בפסק הדין טעות שבחוק. על כן, הערעור נדחה על-פי הסמכות הנתונה לנו בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ד' באייר
התשע"ז (30.4.2017).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט