פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3444/14
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערערים:
1. עוזי אגסי
2. ישי יהודה גרושקה
3. גרטאודה אורסולה
נ ג ד
המשיבים:
1. ישעיהו הבר
2. משה שמידוב
3. מיכל בן דוד
4. ארז שמידוב
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי תל אביב בת"א 33876-12-11 שניתן ביום 20.03.2014 על ידי כבוד השופט
י' גייפמן
תאריך הישיבה:
כ"ד בכסלו התשע"ה
(16.12.2014)
בשם המערערים:
עו"ד אריאל פלג
בשם המשיב:
עו"ד ירון בן דוד ועו"ד מיכל בן דוד
החלטה
בית המשפט הצביע בפני המערער על כך שטענת ההתיישנות כוחה יפה מקום בו יש כפירה, שאז מתחיל מירוץ ההתיישנות ( ציבלר , ענאבטאווי וע"א 7231/10).
לגופו של ענין, בית המשפט הצביע בפני המערערים על האינדיקציות הבאות:
1.
נהגו מנהג בעלים בדירה במשך כ-50 שנה.
2.
הרישומים בעיריה.
3.
מעולם לא הועלתה דרישה לדמי שכירות, גם לא לאחר פטירת משה וגם לא לאחר שסופיה הועברה לבית אבות.
4.
יש אינדיקציה לקיומו של חוזה. אמנם המוכרת שם אינה חברת מעונות אלא 3 מתוך 4 הקבלנים. אמנם משה וסופיה אינם חתומים (אך חתומים על התיאור הטכני) וניתן להסביר זאת בכך שהחוזה היה ברשותם, והם יכולים היו להוסיף את החתימה בכל עת.
5.
שינוי הרישום במס רכוש בהתאם להצהרה מ-1967.
6.
בצוואה של גרושקה הוא ציין במפורש נכסי מקרקעין מסויימים. אין זכר לדירה מושא הדיון, מה שיכול להעיד באופן אותנטי כי גרושקה ראה את הדירה כשייכת למשה וסופיה.
7.
שני מכתבים – האחד משנת 1986 המופנה לעו"ד לייזר, והשני משנת 1988 ישירות לגרושקה לגבי הרישום. למכתבים אלה לא באה תגובה.
8.
ממצאי מהימנות כאלה ואחרים של בית משפט קמא לגבי גרסת עוזי.
9.
למעשה, גם מגרסת עוזי וגם מגרסת הכלה לא עולה כי הם שמעו במפורש מגרושקה, בשלב כלשהו, כי הדירה ניתנה במתנה או שניתנה רק רשות מגורים.
לאור כל אלה, בית המשפט המליץ בחום למערער למשוך את ערעורו.
המערער יודיע עמדתו תוך שבעה ימים.
ניתנה היום, כ"ד בכסלו התשע"ה (16.12.2014),
בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט