ע"א 3480/08 ימאף נאש נ. סועאד נאתחו ואח'

1.

בתיק זה ניתן ביום 17.9.2008 צו לסיכומים, לפיו יגיש המערער את סיכום טענותיו עד ליום 7.7.2009. עוד נקבע באותו צו כי השלמת טיעון בעל פה תתקיים ביום 28.10.2009. בהמשך, מטעמי בית המשפט, נדחה המועד להשלמת טיעון בעל פה ליום 1.2.2010. המערער לא פעל בהתאם לצו הסיכומים ולא הגיש את הסיכומים במועד. ביום 3.8.2009 הגישו המשיבות 1 ו-2 (להלן – המשיבות) בקשה לדחיית הערעור, באין הגשת סיכומים. המערער, מנגד, מבקש ארכה להגשת הסיכומים. לטענתו, עומס עבודה רב בו היה שרוי בא-כוחו מנע ממנו להכין את הסיכומים תוך הזמן שקצב בית המשפט. המערער מבקש למחול על מחדל זה ולאפשר לו לממש את זכות הגישה לבית המשפט. לבקשה להארכת מועד צורפו סיכומי המערער גופם ותיק המוצגים מטעמו.

2.

נחה דעתי כי בנסיבות העניין יש להאריך את המועד להגשת סיכומים וכי אין הצדקה לדחות את הערעור. בחנתי את הבקשה בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים. במאזן האינטרסים בין הצדדים, ניתן משקל נכבד לזכותו של המערער במיצוי זכות הערעור. לגבי המשיבים, האינטרס הלגיטימי שלהם הוא בכך שהליכי הערעור לא יתמשכו מעבר לסביר. בנסיבות העניין, מוליכים שיקולים אלה לקבלת הבקשה להארכת מועד. אמנם, המערער לא פעל כנדרש כדי לעמוד בחובת הגשת הסיכומים במועד. האמור בתגובה מלמד כי מחדלו אינו נובע מזניחת ההליך. מבחינת המשיבות, לא מצאתי פגיעה של ממש באינטרסים שלהן בסיומו של ההליך תוך פרק זמן סביר, לאור העובדה כי הארכת המועד להגשת סיכומים לא תחייב דחייה של מועד הדיון. מכל מקום, הנזק שגרם המחדל למשיבות אינו שקול כנגד הנזק שבדחיית הערעור ללא דיון בו לגופו. על כן אין מקום להשתמש בסנקציה החריפה של דחיית הערעור בשל פגם דיוני של איחור בהגשת הסיכומים.

3.

התוצאה היא כי המועד להגשת סיכומי טענות של המערער מוארך עד למועד הגשתם בפועל. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 22.10.2009. סיכומי תשובה יוגשו, אם חפץ המערער בכך, עד ליום 15.11.2009. מתכונת הסיכומים תהא כאמור בצו סיכומי טענות מיום 17.9.2008. המערער ישלם למשיבות שכר טרחת עורך דין בגין הבקשות שלפניי בסך 1,000 ₪.