ע"א 3487/00 ג'ורג' רז נ. מדינת ישראל

1.עניינו של הליך זה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בה דחה בקשת רשות ערעור של המבקש על החלטת בית המשפט לענינים מקומיים בחיפה (ת.פ. 734/99 מדינת ישראל נ' טוויג) בה סירב אותו בית משפט להתיר למבקש לעיין במסמכי תיק פלילי המתנהל באותו בית משפט.

הבקשה שלפנינו היא בבחינת נסיון נוסף של המבקש לקבל היתר לעיון בתיק.

2.ההליך הפלילי בו מדובר המתנהל בבית המשפט לענינים מקומיים מייחס לנאשמים ביצוע עבודות ללא היתר בבית משותף. הנאשמים הינם שכניו של המבקש, וההליך הפלילי החל בעקבות תלונה שהוא הגיש נגדם והוא מעורב בהליך כעד תביעה.

3.המבקש פנה פעם אחת לבית המשפט לענינים מקומיים ביום 28.12.99 בבקשה לעיין בתיק וזאת כאשר ההליך היה בשלב התחלתי. בקשתו אותה עת נענתה.

4.ביום 16.3.00 עתר המבקש בשנית לבית המשפט בבקשה לעיין בתיק בטענה כי יש לו ענין בהליך בהיותו נפגע מן הפעולות המיוחסות לנאשמים. שופט בית המשפט לענינים מקומיים דחה את הבקשה בהחליטו:

"לבקשה הקודמת נעניתי אך משהדבר חוזר ונשנה ייכבד המבקש וימתין עד סיום ההליך ואז יוכל לבקש העתק פסק הדין."

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקש לבית המשפט המחוזי נדחתה, משלא מצא מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לענינים מקומיים.

5.למקרא נימוקי בקשת רשות הערעור ונוכח דברי התגובה מטעם בא כוח המשיבה באתי לידי מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא ודין הבקשה להידחות.

6.המקור הנורמטיבי לזכות העיון במידע המצוי בתיק בית משפט וזאת כל עוד לא הועבר התיק לגנזך, מצוי בתקנות הארכיון משנת 1935. משמועבר התיק לגנזך חלות על זכות העיון תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך) תשכ"ז1966-. על ענייננו חלות תקנות הארכיון, משמדובר בהליך תלוי ועומד בבית משפט, וממילא תיק בית המשפט טרם הועבר לגנזך.

תקנה 3(ה) לתקנות הארכיון מתיחסת לזכות העיון בתיקים הנוגעים למשפטים פליליים והיא מדברת ב3- קטגוריות של מבקשי עיון:

(א) מי שנפגע על ידי פסק דין או צו של בית המשפט: לאדם כזה תינתן דרך כלל רשות עיון;

(ב) אדם המעונין באופן ישיר במשפט אזרחי הנובע ממשפט פלילי: גם לאדם כזה תינתן דרך כלל רשות עיון.

(ג) באשר לאדם אשר אינו נמנה על אחת הקטגוריות המנויות בסעיפים הקודמים, העיון במסמכי התיק מסור לשיקול דעתו של בית המשפט אשר עליו גם לפרט את הסיבות למתן ההיתר. כן על בית המשפט להגדיר במידת הצורך אם העיון יוגבל לפסק הדין בלבד או יתרחב על פני מסמכים נוספים המצויים בתיק.

אשר לסוג זה של מקרים נפסק:

"בקטגוריה זו הכלל הוא כי בדרך כלל לא ינתן היתר עיון אלא אם יש סיבות המצדיקות את מתן ההיתר." (דברי השופט גולדברג בע"פ 7528/95 הלל נ' מדינת ישראל, פד"י נ(3) 89, 95).

(ד) המבקש בענייננו אינו נכנס בגדר אחת משתי הקטיגוריות הראשונות שכן אין לראותו כמי שנפגע או עשוי להיפגע מפסק הדין במשמעות לה כיוונה תקנה 3(ה). עצם הגשת תלונה המביאה להגשת כתב אישום אינה הופכת את המתלונן לבעל ענין ישיר בתוצאות ההליך השיפוטי. אי לכך המבקש נכנס בגדר הקטיגוריה השלישית ולפיכך עליו לבסס קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות כי ינתן לו היתר עין בתיק. בגדר שיקול דעתו בענין זה יתחשב בית המשפט מצד אחד במהות הענין שיש למבקש בחומר המצוי בתיק והמטרה לשמה נועדה בקשתו. ינתן משקל גם להיבט הענין הציבורי שבמתן היתר עיון על רקע עקרון פומביות הדיון אולם כנגד זאת תילקח בחשבון האפשרות העומדת בפני כל אדם, דרך כלל, להיות נוכח בדיוני בית המשפט המתנהלים בדלתיים פתוחות. בצד שיקולים אלה תיבחן השפעת מתן היתר עיון על התיפקוד המערכתי והמינהלי של בית המשפט כמו גם על היבט הפגיעה האפשרית העלולה להיות כרוכה במתן היתר לגבי אופן ניהול המשפט וזכותו של נאשם למשפט הוגן. (השווה סעיפים 9(ב)(1) ו9-(ב)(8)(ב) לחוק חופש המידע תשנ"ח1998-). מערך שיקולים זה יבחן על רקע הנחת המוצא כי כאשר המבקש אינו מעונין ישירות בתוצאות ההליך השיפוטי הכלל יהיה שלילת זכות העיון, והחריג לו יהיה מתן היתר, והוא - כאשר קימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ה) בענייננו, הבקשה להיתר עיון סורבה ואין מקום להתערב בשיקול דעת הערכאות דלמטה וזאת מן הטעמים הבאים:

(א) ראשית , המדובר בענין המגיע לבית משפט זה בגלגול שלישי לאחר שעבר את ערכאת בית המשפט לענינים מקומיים ולאחריה נבחן בבית המשפט המחוזי במסגרת בקשת רשות ערעור. למותר לומר כי אין הבקשה מעלה שאלה קשה, חדשה, או בעלת השלכה ציבורית מיוחדת החורגת מגדר עניינם המוגדר של הצדדים הישירים למשפט ומבחינה זו לא עולה כאן ענין הנמנה על הענינים אשר לגביהם קימת נטיה להתיר בירור בגלגול שלישי.

(השווה ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור, פד"י לו(3) 123).

(ב) שנית , ולגופם של דברים: המבקש לא הצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות את פניותיו החוזרות ונישנות לבית המשפט לענינים מקומיים בבקשה לעיין בתיק. כמי שהגיש את התלונה ומופיע כעד תביעה יש לו, אמנם, ענין טבעי בהשתלשלות ההליכים בתיק זה אולם ענין זה אינו מגיע כדי נסיבה מיוחדת המצדיקה מתן היתר עיון מעת לעת. במיוחד כך הדבר כאשר מדובר בבקשות חוזרות ונישנות העלולות ליצור הכבדה על המערכת המינהלית של בית המשפט ולשבש את העבודה התקינה של מזכירות בית המשפט ולאור מציאות הדברים לפיה פתוחה הדרך בפני המבקש להיות נוכח בדיוני בית המשפט המתנהלים, מטבע הדברים, בדלתיים פתוחות, וזאת בכפוף לכללים החלים בענין זה על מי שאמור להעיד מטעם אחד מבעלי הדין, החלים גם על המבקש בענייננו.

(ו) ממכלול הנימוקים האמורים, אין מקום להתערב בהחלטות בתי המשפט דלמטה.

הבקשה נדחית.