פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 3495/03
- א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשים:
1. עופר נבארו
2. סהר חברה לביטוח בע"מ
3. "אבנר" חברה לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נ ג ד
המשיב:
אריאל דהרי
בקשה לעיכוב חלקי של פסק דין
בשם המבקשים: עו"ד ע'
חרל"פ
בשם המשיב: עו"ד אלון
בלגה
החלטה
מבוא
1.זו בקשה להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ה' גרסטל) שניתן ביום 23.2.2003 בת.א. 569/96, ובו חויבו המבקשים לפצות את המשיב בגין תאונת דרכים בה היה מעורב.
רקע עובדתי
2.המשיב, מר אריאל דהרי (להלן: "המשיב"), יליד 25.8.1968, נפצע בתאונת דרכים בעת שנסע על מלגזה נהוגה על ידי מבקש 1, עופר נבארי, במקום עבודתם במפעל יורוקאזה (ישראל) בע"מ. למשיב נגרמו נזקי גוף רבים, ובגינם הגיש תביעה לבית משפט קמא, שהופנתה כנגד מבקש 1 ומבקשים 2 ו-3, סהר חברה לבטוח בע"מ ואבנר - איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: "המבקשים").
3.בפני בית משפט קמא לא נחלקו הצדדים בשאלת האחריות, והדיון עסק בשאלת גובה הנזק בלבד. בפסק דין מפורט חייב בית המשפט את המשיב בסכומים שונים המפורטים בעמודים 23 ו-24 לפסק הדין, וכנגד חיוב זה הוגשו שני ערעורים, המבקשים משיגים על גובה החיוב, בעוד שהמשיב סבור כי הסכום שנפסק לו הנו נמוך.
באשר לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע, קבע בית המשפט קמא, כי חלקו של הפיצוי יועבר למשיב, והיתרה בסך 1,500,000 ₪, תופקד בידיהם הנאמנות של בא-כוח המשיב והאפוטרופוס שמונה. המבקשים טוענים כי אין הצדקה להעברת הסכום הנ"ל, ויש להותירו בידיהם עד להכרעה בערעור. על פי השקפתם, אם בית המשפט לענייני משפחה יקבע כי אין מקום למינוי אפוטרופוס קבוע, עלול להיווצר מצב בו הם יאלצו להעביר את יתרת הסכום למשיב, וספק אם יהיה ניתן להיפרע ממנו, אם ערעורם יתקבל.
המשיב מתנגד לבקשה.
4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הכלל הוא כי צד שזכה בדין רשאי לממש פסק הדין שניתן לטובתו, ולפיכך, עיכוב ביצועו של פסק דין הוא החריג ולא הכלל. זאת ועוד, הגשתו של ערעור לבדה, אין בה די לעכב ביצועו של פסק דין, ועל המבקש זאת להראות שניים: שסיכויו להצליח בערעור טובים, וכי ביצועו המיידי של פסק הדין עלול לגרום לו נזק שאינו בר-תיקון. בשני תנאים אלה לא עמדו המבקשים. ראשית, טענתם לפיה עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך בעקבות ההסדר אותו קבע בית משפט קמא, היא טענה בעלמא הואיל ולא נתמכה בתצהיר. שנית, בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 16.4.2003, הוארך הצו בדבר מינוי זמני של אפוטרופוס למשיב ב-12 חודשים. זאת ועוד, מכוח הוראתו של בית המשפט המחוזי תשולם יתרת הפיצוי לא לידיו של האפוטרופוס בלבד, אלא גם לידיו הנאמנות של בא-כוח המשיב, עו"ד בלגה, ונדמה כי עובדה זו לבדה היתה צריכה להניח את דעתם של המבקשים. כך או כך, החלטתו של בית משפט קמא מהווה פתרון הולם, המקיים איזון ראוי בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים, ועל כן אין מקום להתערב בה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד בסיון תשס"ג
(24.6.2003).
ש ו פ ט