ע"א 3553/04 סולכור- חברה לשיווק וקניות בע"מ נ. טרקטורים ומיכון בע"מ

בפניי בקשה לסילוק על הסף של הערעור שבכותרת, וכנגדה – בקשה להארכת מועד לצורך הגשתו.

אין מחלוקת, כי נוכח הוראת סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, לא עומדת למערערת זכות ערעור על החלטת הערכאה הקודמת, וכי עליה להגיש בקשת רשות לערער. הערעור שבכותרת הוגש בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 28.3.04, בה הוארך מועד לבקשת המערערת, ובה נקבע כי "המועד מוארך כמבוקש. הערעור יוגש תוך שבעה ימים". על רקע זה, נתבקשה הארכת מועד לצורך הגשת בקשת רשות לערער, במקום ערעור בזכות.

ברי כי אין בהחלטה האמורה כדי להקנות למערערת זכות ערעור לבית המשפט. ההחלטה לא ניתנה על ידי שופט, אשר דן בבקשת רשות לערער, כי אם על ידי רשמת בית המשפט, אשר דנה בבקשת ארכה. לא יכולה להיות מחלוקת כי המערערת היתה ערה לכך שעליה להגיש בקשת רשות לערער, ולא ערעור, ועל כן קשה לראות בהחלטה האמורה משום נתון אשר גרם לטעותה של המערערת.

עם זאת, הערעור האמור הוגש בתוך תקופת המועדים שנקבעה בהחלטה מיום 28.3.04 להגשת ערעור, ואין המשיבים טוענים, או יכולים להישמע בטענה, כאילו גיבשו ציפיה לכך שלא יוטרדו עוד בהליך ערעורי בתיק זה.

במצב זה, ובשים לב לכך שאין מדובר במועד שנקבע בדין, כי אם במועד שנקבע בהחלטת בית משפט, ואשר הארכתו אינה טעונה טעם מיוחד, ניתן להיעתר למבוקש. לפיכך, אני מורה על מחיקת הערעור שבכותרת, ומתיר למערערת להגיש, עד ליום 5.7.04, בקשת רשות לערער כנגד החלטת בית משפט קמא. קבלת בקשת הרשות לערער לרישום תותנה בכך שהמערערת תמציא אישור על תשלום הוצאות, בגין ההליך שנוהל בפניי, בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, לידי המשיבים. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.