ע"א 3619/02 ד.בוקובזה-חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ. אבודוגוש (1984) בע"מ

בפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 11.6.02, בה ניתנה הארכת מועד כמבוקש לשם הגשת ערעור.

1.טענת המשיבות היא, כי ההחלטה על מתן ארכה נתקבלה לאחר שהבקשה למתן ארכה לא הגיעה לידיהן בטרם ניתנה בה ההחלטה. אין מחלוקת על עובדה זו, המצדיקה ביטול של ההחלטה מיום 11.6.02. עם זאת, אין בכך כדי למנוע או לחסוך דיון בטענות הצדדים לעיצומם של דברים. במצב זה, ביקשתי גם את תגובת המשיבות לעיצומה של הבקשה למתן ארכה.

2.הבקשה לארכה הוגשה ביום 30.4.02. עולה ממנה, כי פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 21.3.02. מכך עולה, כי המועד האחרון להגשת ערעור היה, בשים לב לפגרת הפסח, ביום 12.5.02. בבקשה הוסבר, כי עו"ד ניר, בא כוח המבקשת, מטפל בהליך, וכי היה בשירות מילואים פעיל, מכוח צו 8, בתקופה שבין 29.3.02 עד 26.4.02. במצב זה, נתבקשה ארכה עד ליום 5.6.02. בבקשה נטען, כי על רקע שירות המילואים האמור, יקשה מאד על בא כוח המבקשת להגיש את הערעור במועד החוקי.

3.המשיבה טוענת, כי אין נימוקים אלה מצביעים על עילה למתן ארכה. לטענתה, לצד עו"ד ניר השתתף בניהול התיק עורך דין ברק, העובד באותו משרד, אשר מעורה בפרטי התיק והיה חתום על כתבי בי דין שהוגשו בו. במצב זה, היה עורך דין ברק יכול להגיש את הערעור במועד. בתגובה מטעם המבקשת הובהר, כי עורך דין ברק לקח חלק בהליכים המקדמיים בלבד, וכן בישיבת הוכחות אחת. מעבר לכך לא היה מעורב בתיק, לא היה מעורב בהכנת הסיכומים בו, ואינו חתום עליהם. במצב זה, עמדת המשיבה היא כי אין יסוד לטענה כי עו"ד ברק ניהל את התיק במקביל לעו"ד ניר או כי היה מעורה היטב בפרטיו.

4.אני סבור, כי במצב זה ניתן להעתר לבקשת הארכה. הארכת המועד המבוקשת טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בנסיבות העניין, ניתן למצוא טעם מיוחד בשילובם של גורמים אחדים, אשר חברו להם יחדיו. ראשית, המבקשת פנתה בבקשת הארכה בתוך תקופת המועדים הקבועה בדין להגשת ערעור. מתברר גם, כי עוד ביום 29.4.02 הועמדו באי כוח המשיבה על הכוונה לפנות בבקשה למתן ארכה, ואף דבר זה נעשה בטרם חלף המועד להגשת ערעור. מכך עולה, כי המשיבה הועמדה, מבעוד מועד, על הכוונה של המבקשת להגיש ערעור, ועל הכוונה לבקש ארכה לשם הגשתו. אף כי היה כשל משרדי בהעברת העתק מן הבקשה למתן ארכה לידי המשיבה, לא פגע הדבר, נוכח העובדות המתוארות, בציפיותיה, הואיל וזו לא פיתחה, בפועל, כל ציפיה כי לא יוגש ערעור בעניינה.

5.זאת ועוד, עילת הארכה המבוקשת היא סבירה. שירות מילואים פעיל, ומה גם בלתי צפוי, אשר הורתו בצו 8, אליו נקרא עורך דין, אכן נוטה כעניין אובייקטיווי ליצור שיבוש ביכולת לעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בדין לשם הגשת ערעור. מתברר עוד, כי האפשרות להיעזר בעורך דין אחר ממשרדו של עו"ד ניר לא הייתה, בנסיבות העניין, מעשית. הטעם של סד הזמנים הדחוק אליו נקלע בא כוח המבקשת בשל שירות המילואים אליו נקרא מצטרף למועד הגשת הבקשה לארכה, ומחזק את המסקנה בדבר קיומו של טעם מיוחד למתן הארכה המבוקשת.

התוצאה הסופית היא, כי יש ליתן ארכה לצורך הגשת ערעור מטעם המבקשת. הערעור יוגש תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

אשר לבקשות המשיבה לעניין גובה הערבון בערעור, הרי שאין תכליתו של ערבון להבטיח הוצאות שנפסקו בערכאה הקודמת. גובה הערבון נקבע בהתאם לשיעור ההוצאות הצפוי בהליך, וכך ייעשה גם במקרה זה.