פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3624/99 מוחמד אל נטשה נ. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · ועדת עררים לקרקע ביהודה ושומרון - הזדמנות להוכחת זכות בקרקעעתירה לבג"ץ בנושא ועדת עררים לקרקע, שהתבטלה בהסכמה לאחר הסדר דיוני

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, שטען לזכויות בקרקע שרכש מהאחים אבו-תורכי, הגיש עתירה לאחר שפנה לוועדת העררים כ-17 שנים לאחר ההכרזה. בהסכמת הצדדים נקבע כי יוגש ערר תוך 75 ימים, עם אפשרות לסעד זמני להגנת הנטיעות, והעתירה התבטלה. זכותו של העותר לפנות שוב לבית המשפט נשמרה.

העובדות

העותר טען לזכויות בקרקע שלדבריו רכש מהאחים אבו-תורכי. פנייתו לוועדת העררים נעשתה כ-17 שנים לאחר ההכרזה על הקרקע. בהסכמת הצדדים נקבע כי העותר יגיש ערר תוך 75 ימים, יוכל לבקש סעד זמני לשמירת הנטיעות, והמשיב לא יפגע בנטיעות בתקופה זו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לתת לעותר הזדמנות להוכיח את זכותו בקרקע במסגרת ערר בוועדת העררים, למרות האיחור של כ-17 שנים בהגשתו מאז ההכרזה?
  2. 2.האם העיכוב בהגשת הערר פוגע בזכותו של העותר להישמע לגופו של עניין?

הלכות

  1. 1

    יש לאפשר לעותר להוכיח את זכותו בקרקע במסגרת ערר בוועדת עררים, תוך הסבר לאיחור בפנייה.

    ״נחה דעתנו כי בנסיבות העניין מן הראוי שתינתן לעותר הזדמנות להוכיח את זכותו בקרקע במסגרת ערר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עצם העיכוב בהגשת הערר לא יפגע בזכותו של העותר להישמע בפני ועדת העררים לגופו של עניין.

    ״עצם העיכוב בהגשת הערר לא יפגע בזכותו של העותר להישמע בפני ועדת העררים לגופו של עניין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ועדת עררים
  • הכרזה
  • ערר
  • סעד זמני
  • נטיעות
  • עיכוב
  • עתירה
  • יהודה ושומרון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

3624/99

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופט ע' ר' זועבי

העותר

:

מוחמד

אל נטשה

נגד

המשיב

:

המנהל

האזרחי לאזור יהודה ושומרון

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך

הישיבה:

כא' בתמוז תשנ"ט

(

5.7.99

)

בשם

העותר

:

עו"ד שלמה לקר

בשם

המשיב

:

עו"ד מלכיאל בלס

פסק-דין

לאחר שמיעת טענות הפרקליטים, נחה דעתנו כי בנסיבות העניין מן הראוי שתינתן לעותר הזדמנות להוכיח את זכותו בקרקע במסגרת ערר שיוגש על-ידיו - או גם על-ידי האחים אבו-תורכי, שמהם על-פי הנטען רכש העותר את זכויותיו - לוועדת עררים הפועלת בנדון לפי הצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס' 172) 1976. במסגרת הערר, שיוגש בתוך 75 ימים מהיום, יסביר העותר את הסיבות לכך שפנייתו לועדת העררים באה רק עתה, כ17- שנים לאחר ההכרזה.

עם זאת, ובהסכמת בא-כוח המשיב, הננו קובעים כי עצם העיכוב בהגשת הערר לא יפגע בזכותו של העותר להישמע בפני ועדת העררים לגופו של עניין. כן הוסכם לפנינו, כי העותר יוכל לבקש במסגרת הערר סעד זמני שימנע פגיעה בנטיעות החדשות המצויות בקרקע. במשך 75 ימים מהיום לא יפגע המשיב בנטיעות.

לנוכח הסדר זה, עליו הורינו בהסכמת הצדדים, מתבטלת העתירה. זכותו של העותר שמורה לו לשוב ולפנות לבית המשפט, הן בגין החלטתה של ועדת העררים והן בגין סעדים אחרים שנתבקשו בעתירה הנוכחית, אם וכאשר תהיה לו עילה לכך.

ניתן היום, כא' בתמוז תשנ"ט

(5.7.99).

ש ו פ

ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99036240.

F03

/עכב

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 3624/99

הלכות

  1. 1יש לאפשר לעותר להוכיח את זכותו בקרקע במסגרת ערר בוועדת עררים, תוך הסבר לאיחור בפנייה.
  2. 2עצם העיכוב בהגשת הערר לא יפגע בזכותו של העותר להישמע בפני ועדת העררים לגופו של עניין.