ע"א 364/97 גרינבלט רבקה נ. פרדלסקי יצחק(נאמן בפשיטת רגל)

בפני בקשה להוצאת מוצגים מתיק המוצגים שהגיש המשיב 1.

ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

המבקשת הגישה ערעור על החלטת בית המשפט קמא בהמ' (ת"א) 2680/96, שעניינה בקשה למתן הוראות בנוגע להסדר פשרה, שהוגשה על ידה במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים נגדה.

המשיב 1, הוא הנאמן בפשיטת רגל, הגיש תיק מוצגים אליו צירף, בין היתר, בקשות שונות שהוגשו לבית המשפט קמא במסגרת תיק פשיטת הרגל, וכן החלטות שניתנו במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

לטענת המבקשת, במסגרת הדיון בהמרצה נשוא הערעור, לא עמדו בפני בית המשפט המחוזי ראיות כלשהן ובית המשפט לא התבקש לקבל ראיות שהוגשו בהליכים אחרים כמוצגים. לגישתה, על-פי הדין תיק מוצגים יכול לכלול רק ראיות שהוגשו לבית המשפט קמא והתקבלו על ידו כראיות, ולפיכך לא היה המשיב 1 רשאי לכלול בתיק המוצגים שהגיש ראיה כלשהי פרט לפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא.

המשיב 1 מתנגד לבקשה. ראשית, טוען המשיב 1 כי בטרם מתן ההחלטה נשוא הערעור עמדו בפני בית המשפט המחוזי שתי בקשות למימוש נכסי החייבים שהוגשו מטעמו, אשר סומנו כמוצגים 1 ו2-. מכאן, שבפועל עמדה בפני בית המשפט קמא ההכרעה בכל ההמרצות בתיק. כמו כן, נטען כי כל המוצגים, למעט מוצגים 7 ו8-, הם מסמכי התיק שהיו מונחים בפני בית המשפט קמא.

לחילופין, מבקש המשיב 1 להתיר לו הגשת המוצגים כראיות נוספות בערעור.

אכן, נפסק כי תיק המוצגים יכול לכלול רק מסמכים שהוצגו בבית המשפט קמא כראיות וקובלו ככאלה לתיק בית המשפט. מסמך המגיע לתיק בית המשפט, נמצא שם פיסית, אך אין הוא בחזקת ראיה, כל עוד לא הוצג וקובל ככזה על ידי בית המשפט (ראו: ב"ש 153/86 צביח נ' מ"י , פד"י (מ)2 345).

במקרה זה חלק מן המוצגים אותם הגיש המשיב 1, הם בקשות שהוגשו לבית המשפט קמא במסגרת אותו תיק, עוד בטרם ניתנה ההחלטה נשוא הערעור, אשר עמדו בפני בית משפט קמא שעה שנתן את החלטתו.

מוצגים 1 ו2- הן בקשות למימוש נכסי החייבים שהגיש הנאמן לבית המשפט קמא, עוד בטרם ניתנה ההחלטה, ולכן לא היה צורך להגישן כראיה לבית המשפט קמא. מוצג 3 הוא פרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא בבקשות הללו. דהיינו: המדובר במסמכים המהווים חלק מהתיק בבית המשפט קמא, ולכן רשאי המשיב 1 להסתמך עליהם. כך גם לגבי מוצג 9.

שונה הדבר באשר למוצגים 8-4. מוצג 4 הוא פסק דין שניתן על ידי בית משפט זה בו ניתן צו כינוס קבוע נגד החייבים. מוצג 5 הוא פסק דין שניתן על ידי כב' השופט לויט בבקשה אחרת בעניין מכר דירת החייבת.

מאחר שפסקי דין ניתנו שלא במסגרת התיק בו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור ולא הוגשו כמוצגים בפני בית המשפט קמא, הרי שהמשיב 1 לא היה רשאי לכלול אותם בתיק המוצגים שהגיש (ראו: ע"א 485/89 קו נקודה בע"מ נ' B.V. Briefhouder , תקדין עליון 90(2) 638).

מוצג 6 הוא הסכם בין החייבת לצדדים שלישיים, אשר מעולם לא הוגש והתקבל כראיה בפני בית המשפט קמא, ולכן אין המשיב 1 רשאי לכלול אותו בתיק המוצגים. כך גם לגבי מוצג 7, שהוא מכתבים מטעם הכונס הרשמי המאוחרים להחלטה נשוא הערעור, ועל כן אינם יכולים להיות חלק מתיק המוצגים. מוצג 8 הוא אסמכתאות משפטיות, שמקומן אינו בתיק המוצגים, אם כי המשיב רשאי היה להפנות אליהם בסיכומיו.

לאור האמור, אני מורה על הוצאת המוצגים 8-4 מתיק המוצגים שהגיש המשיב 1.

באשר לבקשתו החלופית של המשיב 1 להתיר לו הגשת המוצגים כראיות נוספות בערעור, אם מבקש המשיב לעשות כן, עליו להגיש בקשה עצמאית ומנומקת.