ע"א 3640/98 אבי סבג נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

השופט ת' אור :

1.בית המשפט המחוזי חייב את המשיבה בתשלום נזקיו של המערער בתאונה בה נפגע ביום 3.4.91. ערעור המערער הוא על סכום הפיצויים שנפסקו לו.

2.ערעור המערער מופנה בעיקר כלפי הסכומים שנפסקו לו בגין הפסד השתכרות בעבר והפסד כושר השתכרות בעתיד. טענתו העיקרית של המערער היא, שאין לו כל כושר השתכרות, כי על אף מאמציו לא נמצאה לו עבודה וכי על כן היה מקום לפסוק לו הפסד מלא של השתכרות הן בעבר והן בעתיד. בית המשפט המחוזי, לעומת זאת, סבר שאמנם במשך תקופה מסויימת, מתאריך התאונה עד פברואר 1996, נגרם למערער הפסד השתכרות מלא. אך לגבי העתיד קבע את הפסד ההשתכרות בהתבסס על שיעור נכותו הרפואית והתפקודית אשר נקבעה בשיעור 30%. כלומר, הפסדו הוא כשיעור נכותו. על אף כל טענות בא כוח המערער בנקודה זו, בכתב ובעל פה, אין להתערב בקביעות בית המשפט המחוזי.

3.עם זאת, בשני עניינים נפלו טעויות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הדורשות תיקון.

ראשית, בית המשפט לא פסק למערער כל הפסד השתכרות בגין התקופה מפברואר 1996 עד יום פסק הדין (20.4.98), משך כ26- חודשים. בא כוח המשיבה הסכים שנפלה שגגה בעניין זה. על פי הקריטריונים שקבע בית המשפט לחישוב ההפסד, יש לפסוק למערער עבור תקופה זו סכום של כ35,000- ש"ח כהפסד השתכרות.

שנית, שיערוך משכורתו של המערער ליום פסק הדין נעשה בהתחשב ב70%- מעליית אינדקס יוקר המחיה בלבד, במקום לפי 100%. ההפרש לרעת המערער בעניין זה הוא בשיעור של כ40,000- ש"ח. גם סכום זה יש לפסוק לו.

יצויין, שעמדת בא כח המשיבה במהלך קדם ערעור אשר התקיים בתיק זה היתה, שהוא נכון לשלם את הסכומים הנ"ל לסילוק מלא של טענות המערער אך האחרון, אישית, סרב לכך.

4.על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור כדלקמן:

א.המשיבה תשלם למערער, בנוסף לסכום הפיצויים אשר נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, סכום של 35,000 ש"ח כהפסד השתכרות בעבר. לסכום זה תצטרף ריבית מחושבת מתאריך 1.3.97.

ב.כן תשלם לו המשיבה סכום של 40,000 ש"ח כסכום נוסף בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד.

ג.שני הסכומים כאמור הם ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי.

ד.שכר טרחת עורך דין שנפסק למערער על ידי בית המשפט המחוזי יחושב גם על הסכומים האמורים.

בכפוף לאמור לעיל, נדחה הערעור. בנסיבות המקרה, ישא כל צד בהוצאותיו.