ע"א 3647/02 אפריים גבאי נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה

1.המשיבה עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו למסירת חזקה בקרקע לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "הפקודה") ביחס לנכס ברחוב גרודצקי בקרית חיים, הידוע כחלק מחלקה 8 בגוש 11573 (להלן: "הנכס"), שבו מחזיק המבקש. בית המשפט המחוזי (השופט י' דר) נעתר לבקשה והורה למבקש למסור למשיבה את החזקה בנכס. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי הוכחו ארבעת התנאים המבססים את זכותה של הרשות המפקיעה לקנות חזקה במקרקעין - פרסום ברשומות בדבר הכוונה להפקיע את המקרקעין לפי סעיף 5 לפקודה, פרסום ברשומות בדבר הודעה למסירת החזקה במקרקעין לפי סעיף 7 לפקודה, הגיע המועד לתפיסת החזקה כפי שנקבע בהודעה והבעלים או המחזיקים מסרבים למסור את החזקה במקרקעין שהופקעו. בהתייחסו לטענת המבקש כי קיימת חלופה לתכנית שעל פיה מתבקשת ההפקעה, קבע בית המשפט המחוזי כי משאושרה התכנית, חלף המועד להעלאת טענות מעין אלה ואין מקום לבחון את התכנית מחדש.

2.המבקש הגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בערעור טוען המבקש, בין היתר, כי בית המשפט קמא לא קיים בירור עובדתי כנדרש וקביעתו כי התקיימו התנאים למתן הצו כמבוקש על ידי המשיבה ניתנה מבלי שתינתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו ולסתור את טענותיה של המשיבה. עוד טוען המבקש כי טעה בית המשפט קמא משהתעלם מקיומה של חלופה לתכנית, המייתרת את הצורך בהפקעת הנכס. כשבועיים לאחר הגשת הערעור לבית משפט זה, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וזאת מבלי שהגיש בקשה כזו לבית המשפט המחוזי, כמצוות תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ומטעם זה נמחקה בקשתו. כעת עותר המבקש בשנית לבית משפט זה לעיכוב ביצוע פסק הדין, לאחר שהגיש בקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי ובקשתו נדחתה.

לטענת המבקש, סיכויי הערעור טובים, והנזק שייגרם לו במידה שלא יעוכב ביצוע פסק הדין הוא נזק קשה ובלתי הפיך, בעוד שלמשיבה לא יגרם כל נזק מאחר שביצוע התכנית שבגינה מתבקשת ההפקעה מתעכב ממילא מסיבות אחרות.

בתגובתה לבקשה, טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. המשיבה טוענת גם כנגד השיהוי המכוון, לטענתה, שנקט המבקש בהליכים לעיכוב ביצוע פסק הדין. עוד טוענת המשיבה כי למבקש אין זכות בנכס, כי הוא מפעיל במקום מסעדה שנבנתה ללא רשיון בניה וללא שהתבקש בגינה רשיון עסק, וכי די בהתנהגות זו של המבקש כדי לשלול ממנו כל סעד מן הסוג המבוקש כאן. המשיבה מוסיפה וטוענת כי הפקעת הנכס נדרשת כחלק מתכנית רחבת היקף לשיפור תשתית התחבורה, וכל עיכוב בתכנית זו יגרום נזק כבד לאינטרס הציבורי.

3.התלבטתי אם להיעתר לבקשה. על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. לכך יש להוסיף כי דרך התנהלותו של המבקש בהליך זה, והמועד בו הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע, בסמוך מאוד למועד בו התכוונה המשיבה להוציא אל הפועל את פסק דינו של בית המשפט קמא, מעלה למצער חשד כבד לגבי תום-לבו. השיקול המכריע, שבגינו החלטתי להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא, הוא שאם לא יינתן עיכוב ביצוע כמבוקש, יתכן שלא יהיה עוד טעם בבירור הערעור לגופו. אמנם, הכלל הוא כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי קיים ועומד ויש לבצעו, אולם בנסיבות העניין נראה שקביעת תנאים מתאימים לעיכוב הביצוע, כפי שיפורטו להלן, תביא מצד אחד לכך שלמבקש יהיה את יומו בבית משפט זה, ומצד שני לא תגרום פגיעה קשה מדי למשיבה ולאינטרס הציבורי.

לפיכך, ביצוע פסק הדין נשוא הבקשה יעוכב עד למתן פסק דין בערעור שהגיש המבקש, בכפוף לכך שהמבקש יפקיד ערבות בנקאית בסכום של 100,000 ש"ח. כמו כן, המזכירות מתבקשת לקבוע את הדיון בערעור בהקדם האפשרי, ככל שניתן במהלך חודש יוני שנה זו.