ע"א 3688/95 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. פולט סטרומזה

החלטתי מיום 1.7.98 לפיה ידון ההרכב בבקשת המערערת להגיב על תגובת הצד השני ניתנה בטעות, והיא מתבטלת. הבקשה מתייחסת לנושא הערבון בו דנתי ולא לגופו של הערעור, אשר טרם התחיל להתברר, ולכן הפניית הבקשה להרכב היא מוטעית.

לגופה של הבקשה, בפני בקשת המערערת אשר הוגשה ביום 15.6.98 להאריך את המועד להפקדת הערבון להבטחת הוצאות המשיבים בערעור (במקרה זה המדובר בהתחייבות עצמית). על פי החלטת כב' השופט גילון מיום 16.8.95 "הוחלט לקבל את ערבותה של חברת כלל, ובלבד שתחתם כדין ותהיה בהתאם לנוהלי בית משפט זה בענייני ערבויות". החלטה זו לא קוימה, ובתאריך שהוזכר פנתה המערערת בבקשה להארכת המועד להפקדת הערבון. בבקשה נאמר, כי ביום 4.9.95 נשלח לבית המשפט כתב ערבות בנוסח שצורף לבקשה. בירור שנעשה לאחרונה בבית המשפט העלה, כי כתב הערבות איננו נמצא בתיק, ומכאן הבקשה. לבקשה צורף נוסח כתב התחייבות ללא תאריך, וכן מכתב לוואי מיום 4.9.95 לפיו נשלחה ההתחייבות לבית המשפט במועד הנ"ל.

המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובתם הם מציינים כי כתב ההתחייבות שצורף לבקשה הוא ללא תאריך, אינו על ניר רשמי ואיננו נושא כל כותרת של מי שערך אותו. הטענה היא, כי כתב הערבות איננו נחזה אף למראית עין ככתב ערבות. כן נטען כי טעמי הבקשה הם סתמיים, ולא די באמירה, כי "משום מה" הערבון איננו בתיק.

בתגובה להחלטתי מיום 25.6.98, השיבו המשיבים כי לא יעמדו על בירור הערעור שכנגד אם הערעור העיקרי יידחה.

לאחר עיון בכתבי בי הדין שבתיק, אני מחליטה להאריך את המועד להפקדת הערבון כמבוקש. אבאר עמדתי. עיון בכתב הערבות שנשלח על פי הטענה בתאריך 4.9.95 ובמכתב הלוואי מעלה, כי מסמכים אלה מתייחסים - בטעות - ל"בר"ע 3688/95" במקום ל-ע"א 3688/95. כך, הנדון שבמכתב הלוואי וכן הנדון שבכתב ההתחייבות נוקבים במספר תיק בקשה לרשות ערעור שלא היה קיים. ככל הנראה, טעות זו של המערערת בציון סוג התיק גרמה לכך שעובדי המזכירות בבית המשפט לא הצליחו לאתר את התיק המתאים, וכך לא הגיעו המסמכים לתעודתם. כמו כן, המסמכים גם לא הוחזרו לשולחם, וכך המערערת לא ידעה על הטעות שקרתה. הנחתי היא, איפא, כי כתב ההתחייבות נותר כאבן שאין לה הופכין במזכירות, ללא התיק, מחד גיסא, וללא שהושב לשולח, מאידך גיסא. יש להזכיר, כי המדובר בתקלה שארעה לפני כשלוש שנים, בתקופה שלפני מיחשוב המזכירות, בה היה קושי גדול באיתור תיקים שגויים.

שני הצדדים לא טענו לענין זה, אך לדעתי בכך טמון המפתח להבנת התקלה שארעה. המדובר, איפא, בטעות שמקורה בהגדרה שגויה של ההליך על ידי המערערת והמשכה בהזנחה מסויימת של עובדי המזכירות, אשר לא איתרו את התיק המתאים אך גם לא טרחו ליידע את השולח על כך או להשיב לו את המסמכים. אני סבורה, כי השתלשלות דברים זו עולה כדי הסבר סביר לתקלה שארעה, ומהווה הצדקה להארכת המועד להפקדת הערבון. בנסיבות אלה, החלטתי לאפשר הפקדת התחייבות המערערת לשלם את הוצאות המשיבים עתה. ההתחייבות שהוגשה - אשר סוג ההליך תוקן בה - תקובל. המערערת, אשר ראשיתה של התקלה ארעה במשרדיה, תשלם למשיבים שכר טירחה והוצאות בסכום כולל של 2,000 ש"ח.