ע"א 3706/01 סטניסלב חנוכוב נ. מדינת ישראל

על-פי הסדר הטיעון, שבגדרו הודה המערער והורשע בדינו, ביקשה התביעה לגזור על המערער חמש שנים וחצי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי סבר כי העונש שנתבקש מידו, על-פי הסכמת הצדדים, מופרז לקולא וגזר על המערער שבע שנות מאסר בפועל וכן שנתיים מאסר על-תנאי.

הערעור שלפנינו מופנה נגד צדקת החלטתו של בית המשפט המחוזי לחרוג מהסדר הטיעון ביחס לאורך תקופת המאסר הממשי. באת-כוח המדינה, התומכת בקבלת הערעור, חזרה והסבירה לפנינו את השיקולים שהנחו את התביעה להסתפק, במסגרת הסדר הטיעון, בעונש המאסר שנתבקש.

לנוכח ריבוי וחומרת העבירות, בהן הורשע המערער, אכן אין לומר כי העונש שהושת עליו חורג לחומרה מנורמת הענישה המקובלת. לאמתו של דבר, הרי זה בעליל עונש בלתי חמור ואפילו קל. עם זאת נראה לנו, כי הנסיבות שהוסברו על-ידי התביעה חייבו את המסקנה כי העונש שנתבקש מידי בית המשפט במסגרת הסדר הטיעון ראוי היה להתאשר כמות שהוא.

בהסכמת התביעה הננו מחליטים לקבל את הערעור. מאסרו הממשי של המערער מועמד בזה על חמש שנים וחצי בניכוי תקופת מעצרו, תחת שבע שנים. עונש המאסר המותנה נותר על כנו.