פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3717/05
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערות (המשיבות שכנגד):
1. הדר חברה
לביטוח בע"מ
2. יפעת השכרת ציוד, תאורה וביצוע עבודות חשמל בע"מ
3. זיוה גולדשטיין
נ ג ד
המשיבים (המערערים שכנגד):
1. פורמלי ג'ט אייר תעשיות אקרליות בע"מ
2. פורמלי מגדל חברה לביטוח בע"מ
3. קיבוץ רמת הכובש
4. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
ערעור וערעור שכנגד על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 3.3.05 בת.א. 3141/00 שניתן על-ידי כבוד השופטת ע' ברון
תאריך הישיבה:
י' בשבט התשס"ו
(8.2.06)
בשם המערערות (המשיבות שכנגד):
עו"ד מור חן; עו"ד רונן פרג
בשם המשיבים (המערערים שכנגד):
עו"ד דורן נוביץ'
פסק-דין
השופט א' ריבלין:
המערערת 2 הינה חברה להשכרת ציוד לאירועים. המערערת 3 הינה הבעלים והמנהלת של המערערת 2. במהלך תקופה מסויימת הפעילו השתיים בית החסנה במשיב 3 – קיבוץ רמת השופט.
המשיבה 1, ג'ט אייר בע"מ, הפעילה באותה עת במבנה בו שכנו המערערות ובשכנות להן בית עסק של אביזרי אמבטיה.
באחד הימים פרצה שריפה בחלק המבנה בו פעלה המשיבה 1, והאש התפשטה למקום העסק של המערערות והסבה לו נזק. המערערת 1 – הדר חברה לביטוח בע"מ - שילמה למערערות 3-2 תגמולי ביטוח והיא מבקשת לשוב אל המשיבים. המשיבות 1 ו-2 חוייבו לפצות את המערערות, תוך קביעה שהמשיבה 2 תפצה אותן עד גבול האחריות בפוליסת הביטוח שהנפיקה וכי המשיבה 1 תשא ביתרת הנזק. התביעה כנגד המשיב 3 – הקבוץ – ומי שבטחה את אחריותו, המשיבה 4, נדחתה.
הערעור כוון במקורו כנגד מידת החיוב בו נתחייבו המשיבות 1 ו-2, וכנגד הפטור מאחריות שניתן למשיבים 4-3. קודם שמיעת הערעור הגיעו המערערות להסדר עם המשיבות 2-1 והן נמחקו בפועל מן הערעור.
לטענת המערערות טעה בית-המשפט קמא בהחלטתו שלא להטיל אחריות על המשיב 3 וחבות על המשיבה 4, זאת בשל שהוכחה, לטענתן, רשלנותו של המשיב 3, שאיפשר את כניסתן של המערערות 3-2 ושל המשיבה 1 "למבנה דליק, מסוכן ולא בטיחותי ומבלי שיידע אותן על-כך".
דין הערעורים להידחות.
הממצאים שנקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי מעוגנים היטב בחומר הראיות שבא לפניו. מקור השריפה היה חבית שהוצבה מחוץ למבנה, בתוכה של החבית הובערה אש על-ידי פועלים של מפעל האמבטיות שנמצאו במקום, גיצים שעפו מהאש גרמו לשריפה. המומחים שהעידו שללו את האפשרות שמקור האש בכשל חשמל. בית-המשפט קמא לא שוכנע כי התוצאה הייתה משתנה אילו היה עשוי המבנה מחומר אחר, וכי, מכל מקום, ידעו המשתמשים במבנה כי הוא שימש קודם לכן כלול עופות וחרף זאת לא עשו דבר כדי להתאימו לצרכיהם או אף לקבל את האישורים הדרושים להפעלת עסקם במבנה.
המשיבים 3 ו-4 מצידם השיגו, בערעור שכנגד, כנגד עצם זכאותן של המערערות לקבל תגמולי ביטוח או דמי נזק, הן בשל שאין הן השוכרות הנכונות של המבנה והן בשל שלא הוכיחו כי נגרם להן נזק. עוד הן סוברות, כי המערערות לא היו זכאיות לתגמולי ביטוח בשל העדר אישורי הגנה מפני אש במבנה.
הצענו לצדדים לבוא לכלל הסכמה בדבר גורל הערעור והערעור שכנגד, ולאחר שהות מסויימת הודיעונו המערערות כי הן עומדות על ערעור.
גם בערעור זה אין ממש ולא מצאנו עילה להתערב בממצאים העובדתיים ובמסקנות המשפטיות של בית-המשפט קמא.
הערעורים נדחים. אין צו להוצאות.
ש ו פ ט
השופטת ע' ארבל :
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט ס' ג'ובראן :
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ריבלין.
ניתן היום, א' בסיוון התשס"ו
(28.5.06).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ת ש ו פ ט