ע"א 3805/19 דוד מיר נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

1.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה כספית, בה תקפו הליכי איחוד וחלוקה שנערכו ביוזמת המשיבה 2 (להלן: התכנית ) וטענו לנזקים שנגרמו להם בעקבות כך. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקשים, ועל כך הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה.

2.

ביום 14.7.2019 דחיתי את בקשת המבקשים לסעד זמני לתקופת הערעור האוסר על רישום ואישור התכנית. בהחלטתי התייחסתי לסיכויי הערעור של המבקשים, וכן עמדתי על כך שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. זאת, שכן שככל שיתקבל ערעורם, ניתן יהיה לפצותם באמצעות פיצוי כספי (וזאת מבלי להביע כל עמדה לגבי תוחלתו של הערעור בהקשר זה). כמו כן, ציינתי כי אין להתעלם מטענת המשיבות בדבר האינטרס של יתר בעלי החלקות במתחם התכנית, העשויים להינזק אם תעוכב התכנית.

3.

ביום 15.3.2020 הגיש המבקש 1 (להלן: המבקש ) בקשה ליועץ המשפטי לממשלה, האוחזת פסקאות ספורות, בה ביקש להורות על ביטול מכרז שפרסמה רמ"י בנוגע לשיווק קרקעות בתחום התכנית, העתיד להיפתח ביום 3.5.2020. זאת, לטענתו, בשל "מעשים פליליים" שנעשו במסגרת הליכי התכנון. ביום 25.3.2020 נשלחה למבקש תגובת משרד המשפטים הדוחה את בקשתו. בתגובה נאמר כי אין באפשרות משרד המשפטים להתערב בשעה שמתנהל הליך שיפוטי בנושא (לנוכח ערעורם של המבקשים התלוי ועומד). למעלה מן הצורך, משרד המשפטים הפנה להחלטתי מיום 14.7.2019, וציין כי גם לנוכח נימוקיה אין מקום להורות על ביטול המכרז. בעקבות כך הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי, בה עתרו פעם נוספת לצו זמני, המורה על דחיית מועד פתיחת המכרז.

4.

אין מקום להיעתר לבקשה. עיון בטענות המבקשים מעלה כי הם חזרו על עיקרי הטענות שהעלו בבקשתם הקודמת. בנוסף, אין לומר כי פרסום המכרז עולה כדי שינוי נסיבות המצדיק שינוי מהחלטתי הקודמת.

אי לכך, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.