ע"א 3847/07 מדינת ישראל נ. חוסין פרג'

א.

זו בקשת המדינה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק-דין שניתן על-ידי השופט (בדימוס) ר' ג'רג'ורה בת"א (חיפה) 633/99 ביום 4.3.07. בפסק הדין חויבה המדינה – המבקשת – לשלם למשיב סכום השווה ל-535,000 דולר ארה"ב כערכם ביום מתן פסק הדין, בצירוף ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל, וכן הוצאות משפט של 15%. על-פי האמור בבקשה, שיעור פסק הדין ליום נתינתו הוא כ-2,700,000 ש"ח. התיק עניינו סכסוך בנושא מקרקעין, שראשיתו לפני קרוב לארבעה עשורים.

ב.

על פסק הדין הוגשו ערעורים מטעם שני הצדדים, והם קבועים לעת הזאת לדיון בעוד למעלה משנה (21.7.08).

ג.

בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין נדחתה על-ידי הנשיאה גילאור ביום 17.5.07. הנשיאה הטילה ספק בסיכויי ערעור המדינה, והגדירה כ"שאלה נכבדה" את טענת המשיב בערעורו. ועוד נאמר, כי אין תשתית ראייתית מספקת להוכחה כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר השבת המצב לקדמותו. נוכח הכלל כי בעל דין רשאי לממש פסק-דין ועיכוב ביצוע הוא החריג, ומשחלפו 8 שנים מאז הגשת התביעה, יש מקום כי המשיב ייהנה מפרי הזכיה.

ד.

בבקשת המדינה נטען כי יסודה בהעדר יכולתו של המשיב להשיב את הסכום השנוי במחלוקת, אם תתקבל עמדת המדינה בערעור. נטען, על-פי הלכות ידועות, כי יש לבחון את סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. נטען כי לחלופין יש להתנות תשלומו של הסכום השנוי במחלוקת בערבויות, ולחלופין בחשבון נאמנות.

אשר לסיכויי הערעור, נטען כי אין מקום, אף במקרה של הפרת הסכם על-ידי המדינה אם כך ייקבע, כי שווי החלקה נשוא הערעור יכלול את כל ההשקעות שהושקעו על-ידי המדינה לאורך שנים. ייעודה של החלקה היה לחקלאות, והמדינה השביחה אותה לתעשיה. המדינה חולקת על קביעתו של בית המשפט קמא בהחלטה לענין עיכוב ביצוע, וסבורה כי סיכויי ערעורה טובים, ואילו לערעור המשיב אין סיכוי של ממש, שכן כולל הוא בקשה להוסיף על פיצוי מופרז שניתן, גם דמי שימוש במקרקעין. אשר ליכולת להשיב, נטען כי המשיב לא הכחיש את טענות המדינה כי אכן אין ביכולתו להשיב. בדיקה מטעם המדינה על-ידי חוקר פרטי מצאה כי הרמה הסוציו-אקונומית של המשיב ומשפחתו ירודה; על כן מאזן הנוחות נוטה לעיכוב ביצוע של הסכום השנוי במחלוקת, בעוד הסכום שאינו שנוי במחלוקת יאפשר לו לשפר את מצבו. סכום אחרון זה עומד על 338,000 ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה ושכ"ט עו"ד בשיעור 15%.

ה.

נתבקשה תגובה, לרבות בשאלה אם הסכום שאינו שנוי במחלוקת שולם. נמסר, כי דבר אחרון זה מצוי בטיפול אל מול באי כוח המשיב.

ו.

בתגובת המשיב נטען כי ערעור המדינה גדוש ניסיון לתקוף ממצאים עובדתיים, וכן כי תצהיר החוקר בדבר מצבו הכלכלי של המשיב חסר ערך. נטען כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו של המשיב.

ז.

באשר לסיכויי הערעור, סבורני כי אין צורך להידרש לכך לעת הזאת, כיוון שהנתון הברור יותר, שבעצם אינו מוכחש, הוא כי מצבו הכלכלי של המשיב יקשה על השבה, אם ישולם כל הסכום שבפסק ובערעור ישתנו הממצאים. לכן, החלטתי היא כדלקמן:

(1)

ישולם ללא שיהוי למשיב סך 675,000 ₪ (רבע סכום פסק הדין, לרבות מה שאינו שנוי במחלוקת), למועד פסק הדין בצירוף שכר טרחה בהתאם.

(2)

סכום דומה של 675,000 ש"ח, למועד פסק הדין בצירוף שכר טרחה, יועבר ללא שיהוי לבא-כוח המשיב ויוחזק על-ידיו בחשבון נאמנות נפרד עד למתן פסק הדין בערעורים.

(3)

שאר הסכום יעוכב.

(4)

המשיב הוא בן 77 שנים, עד מאה ועשרים, ואני מאחל לו אריכות ימים. נתון גילו מצדיק הקדמת הדיון, כך שיוכל ליהנות מפירות זכייתו ככל שייפסקו לו, זמן רב ככל האפשר. המזכירות תקבע איפוא את התיק לשמיעה בתוך ארבעה חודשים.